ועוד הערה - בזמן האחרון ראיתי כמה אמירות ביחס לגברים- שבחרו לפעול באופנים מגונים, נלוזים, ולא מקובלים- שטוענות שאי אפשר אפילו לתת להם את שם התואר הנכסף "גברים". משמע, לא מגיע להם הכבוד שבתואר הזה. בואו נתייחס אליהם כאל "זכרים", כך הוצע.
אבל, באמת?
כל כך הרבה כבוד טמון שם שנשלול מהם את הזכות הכבירה הזו? נו נו נו
לא שב"אישה" יש כבוד גדול. הכל שיט. הכל הבנייה מגדרית מגעילה (וזה לא משנה שעם חלקה אני מזדהה באופן אישי. לא הופך את ההבנייה עצמה- הציפיות, הקיבוע והתפקיד- ללא מגעיל).
בואו, נשחרר את הפופוליזם.
האם הם גברים שבחרו בחירות גרועות מאוד? בהחלט. האם הם עשו את זה בהקשר של מיניות ומין? פגעו כי הם "גברים"? בהחלט. במודע או שלא.
זה בהחלט קשור להבנייה המגעילה.
אני חושבת שאפשר עדיין לקרוא להם גברים.
לראות את זה, שבשם ה"גבריות" שלהם הם עשו דברים שאינם מקובלים, ושאסור להם להיות לגיטימיים. אפילו לא קצת.
בואו נקרא לילד בשמו ולא נטשטש את הקשר בין הדברים (איך אנחנו כחברה מבנים תפקידים מגדריים ואיך אנשים מתנהגים הלכה למעשה), בואו נגיד שהם חרא של בני אדם. הכשל שלהם לא היה כ"גברים". הבעיה היא לא שהם לא שמרו על הנשים, כפי שבוודאי מצופה מ"גברים" (כי הבנייה, נכון? וברור שלא במקרה השימוש היה בנשים. אין לי ספק שההבנייה משחקת כאן תפקיד גדול. אבל, לי אין צורך לתקוף, ואף לא ל"חיוב" את הדימוי של מהו גבר. תיחנקו. מצפה מכל אדם לשמור על הנשים סביבו. ועל הגברים. ועל אנשים, בכללי). הבעיה היא שהם בני אדם גרועים, שמשתמשים באנשים סביבם.
כן, שימוש. ולא בקטע סקסי. מוסכם. רצוי.
בקטע של איכס. תחזרו לגן ותלמדו איך לשחק עם ילדים אחרים בארגז החול. (או במיטה).
אז בואו נוקיע אותם כאנשים, בני אדם. ולא כ"גברים" או "זכרים".
*אני מותשת ורצוצה מכמות הפנטזיות, הכוחנות והפוסטים שהתנסחו אצלי בראש היום.מי יכול להחזיק כל כך הרבה מילים בסרברו? גאד
* *שברתי שיא אישי של 3 פוסטים ביום אחד. מה עכשיו? לאן הולכים מכאן?
ואיפה המדליה?
....m out'
