שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 5 שנים. יום חמישי, 9 ביולי 2020 בשעה 15:17

# לא יודעת מה היה שם בגבר הלבוש בגדי עבודה הזה- ידיים מגורזות,  רגליים מושרשות,  כתפיים חזקות שיודעות לשאת את משקל העבודה, זרועות קלות שנעות לפי קצה שידוע להן-

שגרם

לי

לנטוף

ככה.  

 

# או בשני. ההוא עם בגדי העבודה המלוכלים.  קרע בירך. שיער מסוגנן.  מעודן, חלק הקצוות. ירך יפה. שוקיים צרות. צנום. אפרוחי. 

 

# רוצה להכניע אותו. רוצה שייתן לי. או שלא. ואקח.  אני מאחוריו. נושמת אותו. נושפת בעורפו. נושכת באוזנו.  

 

# באותה המידה יכולתי גם לרדת על הברכיים שם, מולו,  באמצע המוסך, שולי השמלה מתנפנפת, נוגעת-לא נוגעת ברצפה המלוכלכת, קרסוליים צמודים, תחת באוויר, פה פתוח רחב, לשון יוצאת קדימה. 

 

 

 

דקות 19.30-16.00

*לגמרי מוכנה לראות תסדרה בפעם הרביעית 😳

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י