אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 5 שנים. יום שני, 17 באוגוסט 2020 בשעה 6:21

"מי את? מה את? למה את?"

 

מי שרוצה לשאול אותי את השאלה האחרונה - אתה לא בכיוון. זו לא שאלה שלי יש תשובה עליה. וואלה, לא בסמכותי. אם אתה מתעקש לשאול אותה- vayas con dios. אולי הוא ידע. 


לגבי כל השאר - בוא...
אם אתה מצפה ממני שאסביר ואכיר לך אותי במילה אחת או שתיים - אז טוב ששאלת. חסכת לשנינו שריפת זמן.


אני לא מוצר בסופר- תהפוך אותי על הראש ותגלה ממה מורכב.

אם אתה באמת רוצה להכיר אותי, אז בבקשה; קח את הזמן, תלמד, תכיר.

 

ובהצלחה לך עם זה. גם אני עוד עובדת על זה.  

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י