שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 4 שנים. 21 באוגוסט 2020 בשעה 19:24

 

שמעתי את זה בך

ואתה יודע את זה בי

##########

 

 

###########

מרחבי כפר הנוער הרחב והעצום
על שם הזקן הכסוף
מכסיפים לי אותך
חם אך נסבל וכבר לא הבילי
עוטף אותי
לעיתים יש אפילו תנועת רוח שמזיעה את האוויר ומקלה על נשיאת החמצן לתוכי
אני חושבת עליך
עליך בן ה-16
אני רוצה להפקיר עצמי אליך
רוצה להפקיד עצמי בך
רוצה לממש
את כל הדברים
שהיינו עושים
בכפר הנוער
אם היינו תמימים


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י