בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

cantankerous

כל כך הרבה זמן אני לא כאן, לא בעניין.
לפני 17 שנים. 11 באפריל 2007 בשעה 20:39

...
כשאני לא כותבת רבים תוהים לאן נעלם "קולי" המופלא
ואין-ספור מחמאות נשפכות על ימין ועל שמאל,
ותחנונים לבדל מילה, לקצה שורה.
וכשאני כותבת - פתאום שוררת דממה,
כאילו כתיבתי עילגת, או סתומה.
האם להיות עוד יותר נהירה
או לסתום את הג'ור?ה (במלעיל)?

לי-אורה - נהנית לקרוא אותך...!
רק שלא תמיד יש מה להגיד...
לפני 17 שנים
Whip​(שולט) - דווקא עניתי, בפוסט הקודם...אני ועוד שלושה.
וכן, לא תמיד יש מה להגיד, אבל משתדל להגיב. יודע כמה הפידבק חשוב...
לפני 17 שנים
זאבה אפורה​(אחרת) - לא באה בטענות, חלילה.
גם אני לא מן המגיבים (אם אין לי משהו שנון, רגיש או מיוחד - אני מוותרת על במת התגובה).

היה רגע של צומי, כנראה...
לפני 17 שנים
Whip​(שולט) - אז הנה קיבלת צומי :)

{{{ זאבה אפורה }}}
לפני 17 שנים
זיקית - לא נהירה ולא לסתום.
המשיכי!
:)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י