הכל או כלום

במשך שבועות, אפילו חודשים, יכלתי לקרוא על הדייטים שלה והסקס שלה והאורגזמות שלה ודיי יכלתי להמשיך בחיי בלי למצמץ.

אבל זה מדהים איך מהשנייה שהיא התחילה לחזור לחיי פתאום גם הקנאה הארורה התחילה לחזור.

פתאום אני צריך להתאמץ לא לחשוב עליה בלילה שאני יודע שהיא בדייט עם אחר. מנסה להיות עסוק בשטיפת כלים או בקריאה או ללכת לישון מוקדם, רק לא לחשוב עליה עם אחר.

בבהודהיזם נאמר שאי אפשר להלחם או לברוח מרגש. כי עצם הבריחה עצמה היא התעסקות ברגש. והרגש הוא כמו נדנדה, אם תדחוף אותו לרגע, הוא יחזור אליך בהמשך. 

צריך להביט בו, לדעת שהוא שם, לתת לו מקום ולהבין שהוא רק רגש. זאת רק מחשבה.

כמה זה קשה ססעמק.