ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 6 שנים. יום שבת, 30 בנובמבר 2019 בשעה 22:48

השוקולד לא משהו...

יש כאן מישהו שעבד לו השוקולד הזה?

או שעדיף כבר לזרום על ריבאונד(טי)?

 

לפני 6 שנים. יום שני, 28 באוקטובר 2019 בשעה 2:23

הטרילוגיה (סלחו לי) הזבל הזו של "50 גוונים של טמטום" הכניסה לכלוב גל צונאמי בניחוח וניל?

כל אדם שהיה ביחסי בדסמ טרם יציאת הטמטום הזה דיי מזדהה איתי בעניין... מרגישה שזה קצת "הרס"...

ואל תבינו לא נכון, זה אחלה שיש מתעניינים חדשים... אבל פאק...

זה שראית סרט חרא לא הופך אותך לנשלטת, ההיפך, זה מסכן אותך. כי רוב הסיכויים שתיתקלי באידיוט בדיוק כמוך שראה את הסרט הזה ושניכים תצאו בטראומה.

פיזדץ בלאט.

לפני 6 שנים. יום שלישי, 15 באוקטובר 2019 בשעה 22:57

לכו לראות, אני כבר ראיתי פעמיים מרוב שהסרט הזה מענג.

לפני 6 שנים. יום חמישי, 19 בספטמבר 2019 בשעה 10:23

סגרתי את המייל, עייפתי,

הסתובבתי לכיוון הקפה הקר שלי שעמד שם מזה שעתיים, לגימה ותחושת חום מקפה קר, הדלקתי לי סיגריה מהקופסא השנייה השמורה לרושם הנשי יותר, דקה, בטעם מנטה...עדינה...

הבטתי בגלימה השחורה שלא חוותה ניעור מזה כמה חודשים...(וכי למה בעצם? דיונים במחוזי הם מזמן בגדר התעלמות).

העברתי את ידי על הספר הכבד של דיני ההפטר...תחושה כל כך מוכרת, ועדיין, בכל פעם כף ידי ואצבעותיי מופתעות ממגע הקטיפה המעורבת בעור?... מעולם לא פיענחתי בעצם מה החומר הכורך את שלל המשפטים האלו שכה משמעותיים בעולם החומר.

קמתי בתנועה חדה לעבר הספריה להחזיר את "צעצוע הפוחלץ" הכבד שלי למקומו.

והופ! התעקמה הקרסול.

אז לא מצאתי תחבושת, אבל מצאתי דבק טייפ שחור והשתמשתי בחגורת החצאית כבסיס לחבישה.

בחיי, כמעט עטפתי את כל הרגל...

כמה התמכרויות...

לקפה, לעישון, לנוסטלגיה

וכנראה גם לטייפ שחור.

לפני 6 שנים. יום שבת, 14 בספטמבר 2019 בשעה 19:44

האמת התגעגעתי...

מעניין, כמה חוויות יכול אדם לעבור בתקופה קצרה כל כך...

חודשיים, רק בחודשיים ניתן לבנות ולהרוס עולם שלם. 

מרתק...

לפני 6 שנים. יום שבת, 29 ביוני 2019 בשעה 19:56

I have finally got you to surrender, to miss me, to promise, to love me

And then

I lied when i said i don't care

I lied when i said i don't want you

I lied when i said i hate you 

I lied when i said i don't love you anymore

I lied when you opend your wide arms for a hug and i turned my back and walked away...

But i lied for the sake of keeping you safe, so that's a white lie.

I lied.

To myself.

לפני 6 שנים. יום שבת, 13 באפריל 2019 בשעה 17:48

Don't kill my vibe.

או במילים אחרות, יש שלב מדהים כזה בחיים שבו את פשוט לא מתרגשת מדבר, לא נפגעת, לא נעלבת...

ואז מגיעה השמחה, פתאום יותר קל לקום ולעשות...

פתאום השמש זורחת לך מהתחת,

וגם התחת זורח וקורן...

אז ביץ' אל תהרוס לי את הוויב, כי לי יש ג'וינט, לך יש וויסקי...אחד מאיתנו יתמרמר וזו לא אני...

 

 

 

נ.ב קאנדריק למאר ואמינים אלו שני דברים מדהימים בעולם.

(אחרי ג'וני קאש)

 

 

לפני 6 שנים. יום רביעי, 27 במרץ 2019 בשעה 18:08

כמה אני אוהבת בירה...

שווארמה, וסקס...

בירה יש,

שווארמה יש,

איפה הסקס

 

Bloody hell 

לפני 6 שנים. יום רביעי, 27 במרץ 2019 בשעה 6:07

יש כמה דברים שאתה לא רוצה לטעות בהם;

 

1. להראות לי את החולשה הכי קטנה, כי אני אתבייט עליה ולא משנה לי כמה מפחיד וקשוח אתה חושב שאתה.

 

2.לחשוב שאתה יכול לקחת ממני משהו או לפגוע בי, אתה ממילא תעשה את זה אז האיומים סוג ז' שלך לא מפחידים את הזונה.

 

3. לחשוב הנ"ל, כי אחרי סעיף 1 אתה כלום  וגם לך יש דברים שאני יכולה לקחת ממך...

 

4. אין לי מה להפסיד, זה אומר שאין לי גבול ואין לי דין ואין לי דיין.

 

5. אפרופו דיין, (ז)דיין 

 

מוגש באהבה כשירות לאידיוט 😄 

אבל פרט לזה אני דווקא בסדר, אפילו מתכרבלת.

 

 

לפני 6 שנים. יום שלישי, 26 במרץ 2019 בשעה 15:07

אני ואתה,

כל שבוע אותה לולאה, אנחנו שונאים אחד את השני, ואז אני בכל זאת מגיעה ואתה בכל זאת מחבק ובכל זאת מסניף אותי עמוק אלייך ומתחנן לחבק, שאשאר לישון ואני שוקעת בך, ושכחנו כבר מסקס כי החיבוק הזה הוא יותר, אבל בבוקר עדיין נשכב ונאהב באלימות מהולה בשנאה עם המון אהבה והמון תשוקה. ואז אני אלך, ואז אכתוב לך...

ונצרח ונשמיד ונשרוף הכל.

אני מיישמת, אתה מציק, אני מתעצבנת, אתה מתפוצץ, אני שוברת את הכלים

 

ודממה.

 

עד לשבוע הבא.