מטפטף מילים

לא, זאת לא שגיאת כתיב. לא התכוונתי לכתוב "זין" או "זיון". זן.

אני לא מזוכיסט. אני חושב שבקטע הזה אני חוטא בנורמליות. אני שונא שכואב לי. זה משתק, מרגיז, מכעיס ומעצבן. וזה לא נעים.

ועם זאת, אני לפעמים מוצא את עצמי צופה בסרטונים של נשלטים סופגים דברים ש... השם ישמור. בא לי להסית את המבט מרוב שכואב לי לחשוב על מה הם מרגישים כרגע.

על אף שאינני מזוכיסט, לראות אישה סאדיסטית שבאמת נהנית לגרום כאב לאחר, עם הזיק הזה בעיניים שיכול להיות מלווה במבט קר כקרח או בחיוך מאוזן לאוזן (שאישית עדיף עלי יותר) זה פשוט מראה סקסי שאין הרבה כמותו. אבל ברור לי, ברור לי לחלוטין שפנטזיה לחוד ומציאות לחוד. ושלו הייתי מוצא את עצמי סופג עשירית ממה שהחבר'ה האלה סופגים הייתי מתחנן על חיי ומנסה להזכר מה הייתה מילת הבטחון שלי.

ואז לעתים אני מוצא את עצמי מקנא בהם. וזה מעבר לקנאה הבסיסית של קנאה ביכולות שלהם. של הם מסוגלים ואני לא. זאת קנאה באיך שהם חיים את הרגע במלואו.

כי הרי מהו בכלל הכאב? 

הכאב הוא פיתוח אבולוציוני של העברת מסרים מאיזורים מסויימים בגופנו למוח שלנו כדי להזהיר אותו שסכנה כלשהי מרחפת כרגע על אותו איבר.

אם אף הרגל דורכת על קוץ או אדמה חמה מדי הנוירונים מספרים למוח שכדאי שיזיז אותה, אחרת תפקוד האיבר ייפגע ואיך נוכל ללכת?

וכשהצלפה כואבת מכה בעור הגב או הישבן החשוף, והנוירונים צועקים למוח שאם הוא לא יתחמק מהמכה הבאה מחסום העור עלול להפרץ והוא יפסיק להגן על הגוף מפני האיומים שבחוץ.

וכשהאגרוף או הבעיטה פוגעת בביצה השמאלית, או כששק האשכים כבר החליף צבעים בגלל החבל שחונק אותו בתלייה מהתקרה, הנוירונים צועקים על המוח "תגיד אתה מטומטם? כל דור העתיד שלך כאן, זאת כל מטרתך האבולוציונית, תברח כבר!"

וככה כל אותם כאבים חיצוניים נועדו כדי לשמור על השרידות שלנו, לדאוג לעתיד ולהבטיח אותו. שנשאר שלמים, שנוכל ללכת, לאחוז, לאכול, להתרבות.

ואז אני מסתכל על החבר'ה האלה בהערצה אדירה, כי הם באמת מצליחים לחיות את הרגע. להיות בזן ולשים זין על העתיד.

כי אני לא רואה איך אפשר לספוג ככה מבלי להשתיק את זעקות הגוועלד של הגוף מפני השלכות עתידיות של הכאב העכשיוי. והם, מצליחים.

והם זוכים לזיק שלה בעיניים. והכאב שלהם נושף בזיק והופך אותו ללהבה. 

ועל אף שהם לא פעם נראים פתטיים להחריד, הם בו זמנית מעוררים בי הערצה.

https://clipsdump.com/wp-content/uploads/2018/07/32b958a10de494b7e3f49c37c12d51cc.jpg

לכל אלו שנהנות להרוס אורגזמות בכל מיני דרכים, 

לראות איברים מתנדנדים באוויר, צמאים למגע וגומרים גמירות מתסכלות וחלשות, אני ממש לא מתכוון לקחת מכן את ההנאה הזאת.

לקחת הנאה זה התפקיד שלכן.

אבל- למי שלא ידעה זאת אספר, שיש נקודה כזאת, שדורשת דיוק מרבי במגע ובתזמון. שלא תמיד אפשר להגיע אליה, ואפילו קשה מאד להגיע אליה במגע עצמי, אבל היא קיימת.

ובנקודה הזאת אפשר לחוות ממש התחלה של גמירה אבל לא גמירה של ממש וללא ביטוי חיצוני (למעט קצת, או קצת יותר מקצת פרה-קם אצל גברים מסויימים).

העניין הוא שלאחר מכן יש תחושה מעניינת של ירידה בחרמנות, אבל ממש בלי דרופ.

פשוט כל הערפל של החרמנות במוח נעלם, הרוחות נרגעות, הכל נהיה נורמלי, אבל גמירה לא הייתה פה.

אם אני מנסה למצוא אנלוגיה אז נניח ונשווה גמירה לארוחה- אז הדבר הזה שאני לא יודע איך לקרוא לו זה כמו לקחת ביס קטן מקצה המזלג ולהרגיש שבע. לא באמת אכלת, הצלחת מלאה, אבל אתה שבע. לפחות לזמן מה.

וזה מאד עדין. עשירית שניה לפה ויש אורגזמה הרוסה ועשירית שניה לשם יש טיז שמחריף את החרמנות.

למה לכן? שאלה טובה, לא יודע. אני רק נותן את המידע- אתן, כרגיל, תעשו מה שבא לכן. חושב שזה יכול להיות מחקר נחמד....

למי שבכל זאת רוצה להרוס- קחי מבחן קטן 😄 :

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=111305&postid=909546

חקירה מהנה,

ליק :)

לחזור הביתה עם אור אחרון.

להוריד את הבגדים, להתפשט מהפאסון.

לא להיות זה שיודע מה נכון.

בטחון עצמי מעושה להכניס אל הארון.

ברכיים קצת לכופף, הגב באלכסון.

להשען על שידה, או השולחן שלידה.

להחסיר פעימה למשמע צעדה.

לחבק את המבוכה בלהיות מולה פעור,

עם טשטוש התפקידים של בחורה ושל בחור.

את הישבן להבליט, זמן לבצע ולא ולהחליט.

זאת עכשיו משמעותך, זאת התכלית.

לקחת נשימה, להרפות ולשחרר

לבלוע את הכאב הראשוני, להתגבר.

לא להתנגד, את המגננות לפורר.

ועוד מעט היא תיקח אותך למקום אחר

רק שלך ושלה, ושלה עוד יותר.

וגם כשתחשוב שדי, היא לא תוותר.

וזה בסדר, היא יודעת, אתה רק מתיימר.

ושם תמצא את עצמך, שכוב לרגליה, מותש.

הראש נקי ממחשבות, שקט של ממש.

מוכן למחר, שיגיע יום חדש.

https://el.phncdn.com/pics/gifs/038/485/231/38485231a.webm

(חלומות בתחילת היום:)

חלום בתחילת היום

חלום בתחילת היום 2

חלום בתחילת היום 3

חלום בתחילת היום 4

חלום בתחילת היום 5

אני לא מבין גדול בפיסיקה.

אבל אני די בטוח שכשגבר יורד לאישה והאישה נוגעת ברגלה, בטעות או בכוונה, בחלציו של הגבר, זה סוגר מעגל חשמלי קסום שעושה אורות צבעוניים במוחות של שניהם.

טוב, לא באמת הגעתי לגיל 40, אבל כן איבדתי את בתוליי בשלב מאוחר יחסית, כפי שכתבתי כאן:

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=111305&postid=1274283

אני רוצה שתדעו שזה לא היה קל...

הייתי נער די מקובל חברתית. לא חתיך אבל חמוד למראה, כמו היום. והיו פה ושם נערות שהביעו בי עניין אבל כיוון שידעתי שהוא לא הדדי-רומנטי לא "חתרתי למגע".

ובצבא? אתם יודעים מה זה להיות לוחם בין לוחמים וכל הזמן לשמוע את הסיפורים של כולם על הזיונים בחופשות הסופ"שים?

אני חושב שבצבא פיתחתי יכולת מופלאה להנהן ולצחוק בזמן כאילו יש לי מושג על מה מדברים איתי למרות שאני יכול רק לדמיין... וזו יכולת לא רעה בכלל ששימשה ומשמשת אותי עד היום בכל מיני נושאים בחיים. וזה שילוב של קנאה באחרים עם אמונה שהדרך שלך היא הדרך הנכונה ועם זאת הטלת ספק בלתי פוסקת.

וזה להיות בהווי של צחוקים גבריים עם משקולת שמועכת לך את הסרעפת למטה. עם הפחד שמישהו כל רגע ידחק אותך לפינה וישאל על החוויות שלך. לצחוק בחוץ ולרצות להיעלם בפנים. להתחיל לעשות חישובים בראש על להמציא סיפורים/תירוצים/פשוט להתוודות...

אחר כך גם נפגשתי עם נשים (בודדות) מהכלוב. הבהרתי להן את המצב מראש- אני מוכן לעשות מה שהן ירצו, אבל אני נשאר בתול. ליקקתי רגליים ותחת וכוס בסדר הזה, אבל נשארתי בתול. אידיוט, איכשהו היה נראה לי הגיוני שזה שאני לא חודר שומר עלי טהור או משהו כזה? בחיי שהיום לא כל כך ברור לי מפני מה שמרתי אותי.

ובסוף היא הגיעה. אישה מבוגרת ממני עם כינוי שנון. בהתחלה דיברנו לא מעט פה בצ'אט והיה חיבור נפלא. והיא שלחה לי תמונה ונדהמתי מכמה שהיא יפה. ומעל הכל- מעל הכל ממש ממש הדליק אותה שאני בתול. כן כן, ממש כמו פרס לילד שחיכה בנימוס לקבל אחרון חתיכת עוגה וכך קיבל את החתיכה הכי גדולה ושווה עם הכי הרבה פצפוצי שוקולד מלמעלה. 

זה היה חורף כשבאתי אליה. הבאתי איתי וויסקי שאהבתי לפי בקשתה. נכנסתי לחדר השינה שלה ושמתי עלי כיסוי עיניים לפי הנחייתה. היא הכינה פלייליסט, התאורה הייתה עמומה. אני זוכר אותי לוגם מהוויסקי שהיא הגישה לי לפה. אני זוכר שישבה לידי ודיברנו. אני זוכר מגע שהתחיל. אני זוכר שהיא מעט הרימה את כיסוי העיניים כדי שאוכל לראות את ירכייה (הענוגים והמושלמים) שצמודים לירכיי ואז החזירה למקום. אני זוכר את הנשיקות. את הטעם שלה, של כל חלק וחלק בגוף שלה (המחשבה על הריחות והטעמים שלה עד היום מעלים אותי לספרה אחרת). ואני זוכר שבשלב מסויים היא פשוט התיישבה עלי ולחשה לי "אתה יודע איפה? תגיד לי איפה אתה". לא זוכר אם עניתי "בתוכך" או "בתוך הכוס שלך". אבל שם ברגע הזה היא גאלה אותי מהתואר המפוקפק "בתול בן..." כשעטפה אותי בחום המופלא הזה שהרגשתי לראשונה ולא אשכח עד סוף ימיי. וכששכבתי לידה במיטה וסוף סוף זכיתי להוריד את כיסוי העיניים ולראות את היופי שלה ממרחק אפס. לעולם לא אשכח את התמונה הזאת. הייתי בהלם והרגשתי הבחור הכי בר מזל בעולם כולו. אחרי שהכרתי אותה באמת הבנתי שמעבר ליופי מדובר באישה חכמה עם אינטליגציה ואינטיליגנציה רגשית יוצאות דופן.

אחר כך היו לנו עוד כמה מפגשים וחוויות. על חלקם כתבתי בבלוג (בכלל, לא מעט בבלוג הוא עליה. כולל פנטזיות). נדמה לי שסיפרתי בבלוג פעם איך היא שחררה אותי בחכמתה (ע"י זה שמצצה לי לראשונה בחיי) כשהרגישה שמתחיל להרקם בינינו משהו שהוא מעבר לרק משחקי סקס ושליטה. ולמרות שהיא שחררה בזמן, עדיין חלק גדול ממני שייך לה. לתמיד.

אז אמנם עברתי דרך ארוכה שכללה מאבקים פנימיים, איפוק ובושה לא מעטה. אבל אם הייתי יכול למצוא את בתוליי- הייתי רץ אליה כדי לאבד אותם שוב. ושוב. ושוב. ושוב.

ואם את פה וקוראת את זה, אז למרות שכבר אמרתי בעבר אין לזה מכסה- תודה שלקחת. תודה שהפכת אותי לגבר (לפחות חלקית). תודה שגרמת לי להרגיש בר מזל ולאהוב את עצמי יותר. תודה על המון דברים...

ולכל אלה שאיבדו את הבתולין בחצי דקה מביכה ולא מהנה בגיל 16- תאכלו את הכובע. כי אתם יכולים רק לחלום על תחת כמו שאני אכלתי כשאיבדתי את בתוליי :)

https://68.media.tumblr.com/30ccb2cf8151455dd24576032974cea9/tumblr_nvn1cxhRjM1ueivgfo1_500.gif

שולטת ביביסטית אמיתית לסשן אלים ומשפיל.

גם מתנחלת סמוטריצ'ית-בן-גבירית הולך.

את צריכה להיות אלימה, לזיין חזק ובלי סיכוך.

ותפרקי אותי כאילו את המון בהפגנה בעד ביבי ואני באתי עם שלטים של "ביבי מושחת", "שרה פסיכית", "יאיר ילד קקה" ו"אוסלו לנצח".

הצבעתי בעברי מרץ אז את מוזמנת לראות בי נציג של השמאל.

ותזייני אותי ותגידי לי דברים מלוכלכים כמו זונה של ערבים. 

ותגידי לי איך שהזמן שלנו עבר ושאנחנו כבר לא מעניינים.

המטרה היא להגיע למצב בו התחושה הפיסית תשתווה לתחושה הנפשית, בתקווה להגיע לקטרזיס. 

עדיפות לפניות בצירוף תמונה שלכן מצביעות מחל בקלפי 

https://imagecdn.clips4sale.com/accounts99/20885/clip_images/Anette_is_brutal_is_every_way_part2_giftrailerFHD.gif

https://imagecdn.clips4sale.com/accounts99/20885/clip_images/Cruel_Anette_tortures_him_part3_giftrailerFHD.gif

https://cdn.sex.com/images/pinporn/2022/05/23/27338383.gif?width=620

כי זה ממש רלוונטי:https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=111305&postid=850691

כתבתי לפני קצת יותר מחצי שנה את הפוסט הזה: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=111305&postid=1274283

לאחרונה אני מתחיל לחשוב שגם עם עולם הקינק והבדסמ אני באיזה תהליך הפוך. אחרי שנכנסתי לעולם הזה בגיל 16, נדמה לי שאני הולך ומתוונל (מלשון מתיוון).

נכון, אצלי לפחות ואני מעריך שאצל עוד לא מעט אנשים, יש דינמיות ביחס לעולם הזה. הדינמיות והשינויים האלה יכולים להתבטא ברמות שונות בזמנים קצרים של שעות ואפילו דקות (כמו הדרופ המעצבן שגורם לאובדן חשקים מסויימים לאחר גמירה) אבל גם על פני ימים, שבועות, חודשים ושנים.

גלים עולים ויורדים של עוצמת המשיכה לעולם הזה. כמות האנרגיה של המחשבות והמעשים המופנים לעולם המסעיר הזה שלנו.

לא אומר שהגלים נעלמו, עדיין יש גלים, אפילו גבוהים, אבל מרגיש שכל מפלס המים ירד, אולי סוג של תקופת שפל של הים (סלחו לי אם הדימויים גרועים, אני ממש לא איש ים).

אני חושב שמה שעומד בבסיס הבדסמ ואחד הדברים המדליקים בעולם הזה זו הקרבה- אני אקריב את העונג והנוחות שלי עבור העונג והנוחות שלך.

ואני לא חושב שההקרבה הזאת מושכת אותי כמו פעם. וצריך כוחות כדי להקריב. צריך כוחות כדי להקריב. וצריך לרצות. ממש לרצות.

אני חושב שים הרצון שלי נסוג לאחור.

אני יודע שמוזר לומר "מיצוי" על משהו שחוויתי בעיקר בראשי ופחות על בשרי, אבל אולי שני עשורים של הרבה מזה עשו משהו.

ואולי גם זאת רק תקופה. ומי יודע.ת מה אורכה?...

בלינק- סרטון של אליס, קצת יוצא דופן בנוף סרטי הפמדום. כל מהות הסרטון הוא על גמירה בתחילת הסשן. נטרול העוררות המינית של הגבר לפני תחילת ההתעללות.

אישית- פחד שתמיד היה קיים אצלי, בעיקר בתור אחד שנוטה לא לשלוט בעוררות שלו כשאני "למטה". והיום עם יד הלב, גם בפנטזיה- שומע אותי שם במקומו צועק את מילת הבטחון.

https://txxx.com/videos/18208423/post-orgasm-stress-in-order-mistress-eleise/?fr=16567889&rp=1

לא לשכוח- בשלישי כולנו חייבים להיות נשלטים טובים ולהצביע. זו זכות לבחור מי יזיין אותנו בתחת בשנים הקרובות!

שבוע טוב.

ליק

תראו איך היא נהנית... למי יש מושג מה הכינוי שלה?

https://fb.watch/gqkxCvzpdf/

נראה לי שזאת הדרך הכי טובה להסביר למישהו מחוץ לעולם הזה על מה זה ואיך זה מרגיש להיות נשלט:

מכירים את זה שאתם עומדים מול הים ומרגישים כמה הוא גדול ועוצמתי ואינסופי וכמה קטנים אתם לידו כמו גרגר חול ואיך הוא גורם לכל הצרות להיות חסרות חשיבות ולהעלם לכמה רגעים?

שאתם עומדים על פסגה של הר עם נוף עוצר נשימה עם המון פסגרות באופק ונקיקים ועצים ושיחים ונחלים ואתם משתאים ומרגישים כמו אבן קטנה בטבע האדיר?

שאתם עומדים מול חיה מרשימה- נניח פיל, ג'ירפה, דב, קרנף או אריה ואתם קצת קופאים במקום נדהמים ותת המודע שלכם יודע שאתם בפועל חסרי כוח לחלוטין מול הכח והחייתיות שלהן?

או לדתיים שביניכם- התחושה הזאת בבית התפילה בה אתם פונים לבורא עולם ומשווים את עצמכם לתולעת בפניו, יודעים שכמוכם עוד מליונים עושים ועם זאת ההקטנה הזאת נותנת לכם כוחות אדירים?

אז קחו את כל התחושות האלה- של התגמדות, השתאות, הערצה, יראה, פליאה, חוסר אונים ממותק- עכשיו תחברו את החוטים בין התחושות האלו במוח או בלב שלכם גם לאיזור הבטן והמפשעה ודמיינו שהתחושות האלו מתערבבות בסיר מרק סמיך ומהביל עם העוררות המינית שלכם.

אז זה זה.

קטן זה טוב.

שבת שלום, ליק :)

https://www.kinkygiantess.com/post_images/post-330.gif