לפני שנה. 29 בדצמבר 2022 בשעה 15:32
לחזור הביתה עם אור אחרון.
להוריד את הבגדים, להתפשט מהפאסון.
לא להיות זה שיודע מה נכון.
בטחון עצמי מעושה להכניס אל הארון.
ברכיים קצת לכופף, הגב באלכסון.
להשען על שידה, או השולחן שלידה.
להחסיר פעימה למשמע צעדה.
לחבק את המבוכה בלהיות מולה פעור,
עם טשטוש התפקידים של בחורה ושל בחור.
את הישבן להבליט, זמן לבצע ולא ולהחליט.
זאת עכשיו משמעותך, זאת התכלית.
לקחת נשימה, להרפות ולשחרר
לבלוע את הכאב הראשוני, להתגבר.
לא להתנגד, את המגננות לפורר.
ועוד מעט היא תיקח אותך למקום אחר
רק שלך ושלה, ושלה עוד יותר.
וגם כשתחשוב שדי, היא לא תוותר.
וזה בסדר, היא יודעת, אתה רק מתיימר.
ושם תמצא את עצמך, שכוב לרגליה, מותש.
הראש נקי ממחשבות, שקט של ממש.
מוכן למחר, שיגיע יום חדש.
https://el.phncdn.com/pics/gifs/038/485/231/38485231a.webm
(חלומות בתחילת היום:)