מטפטף מילים

לכל אלו שנהנות להרוס אורגזמות בכל מיני דרכים, 

לראות איברים מתנדנדים באוויר, צמאים למגע וגומרים גמירות מתסכלות וחלשות, אני ממש לא מתכוון לקחת מכן את ההנאה הזאת.

לקחת הנאה זה התפקיד שלכן.

אבל- למי שלא ידעה זאת אספר, שיש נקודה כזאת, שדורשת דיוק מרבי במגע ובתזמון. שלא תמיד אפשר להגיע אליה, ואפילו קשה מאד להגיע אליה במגע עצמי, אבל היא קיימת.

ובנקודה הזאת אפשר לחוות ממש התחלה של גמירה אבל לא גמירה של ממש וללא ביטוי חיצוני (למעט קצת, או קצת יותר מקצת פרה-קם אצל גברים מסויימים).

העניין הוא שלאחר מכן יש תחושה מעניינת של ירידה בחרמנות, אבל ממש בלי דרופ.

פשוט כל הערפל של החרמנות במוח נעלם, הרוחות נרגעות, הכל נהיה נורמלי, אבל גמירה לא הייתה פה.

אם אני מנסה למצוא אנלוגיה אז נניח ונשווה גמירה לארוחה- אז הדבר הזה שאני לא יודע איך לקרוא לו זה כמו לקחת ביס קטן מקצה המזלג ולהרגיש שבע. לא באמת אכלת, הצלחת מלאה, אבל אתה שבע. לפחות לזמן מה.

וזה מאד עדין. עשירית שניה לפה ויש אורגזמה הרוסה ועשירית שניה לשם יש טיז שמחריף את החרמנות.

למה לכן? שאלה טובה, לא יודע. אני רק נותן את המידע- אתן, כרגיל, תעשו מה שבא לכן. חושב שזה יכול להיות מחקר נחמד....

למי שבכל זאת רוצה להרוס- קחי מבחן קטן 😄 :

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=111305&postid=909546

חקירה מהנה,

ליק :)