המון מציעים את עצמם ולא מעט גם מחפשות נשלטי נקיון. זה שיבוא, ינקה וילך, בלי ציפייה לשום דבר מעבר.
נכתבו על זה פה באתר מלא פנטזיות, מלא פוסטים ( בעיקר מלאי תסכול ואכזבה) ואפילו סיפור פרודי נהדר (יוליה עבד נקיון).
אבל יש עניין בלבוא ולנקות בית של מישהי. לבוא ולהכנס למרחב הפרטי, האינטימי שלה. זה ממש לא עניין של מה בכך שאפשר להקל בו ראש והוא ראוי לתשומת לב.
זה חופן בתוכו המון דקויות של כיבוד המרחב הפרטי, גבולות ברורים יותר ופחות, לאן מותר לעיניים לפזול ולידיים להגיע.
ביתה של אישה מקדשה. כמו גופה. לכן צריכה להיות כלפי ביתה אותה יראת כבוד שיש כלפי גופה כשנפגשים, בטח לראשונה. כל עוד לא ברור שמתור לבהות או לגעת באיזור מסויים לא עושים את זה. מתמודדים עם הרצון, כובשים את היצר. אם יש ספק אין ספק, אם לא בטוחים שמותר, מניחים שאסור ושואלים.
הנה סצינה מסדרה שנראה לי הייתה די פורצת דרך ונוגעת בצורה משעשעת ומקסימה בנקודה הזאת. צפייה ממש מומלצת, יש שם כמה פנינים :)
(למי שנולדה מאוחר משנות ה90 בקצרה- "מי הבוס" היא סדרה מסוף שנות ה80' תחילת ה90' על אשת קריירה גרושה שמעסיקה עוזר בית חמוד וחתיך. היפוך יוצרות אמריקאי עם אקסטרא צ'יז.)
שבוע נקי ונעים לכולכן :)
גברים- תהיו טוני
ליק
* הכותב כותב על פי ראות עיניו ולא ע"פ נסיונו.
* הכותב לא היה רוצה את הכותב בתור נשלט הנקיון שלו, אולי למעט כלים וכביסה (וגם זה לא כולל קיפול...)
