האמת שהתרגלתי כבר לא לכתוב. נראה לי משונה עכשיו לכתוב אחרי שלא כתבתי יותר משלושה שבועות.
חזרתי לעבודה מהר מאוד, מהר מידי, החופשה פרחה כלא היתה וחסרה לי השלווה הזאת.
קלי מחפשת עבד חדש במרץ. אף אחד לא עונה על הקרטריונים שלה וזה יקח קצת זמן. היום היא שלחה לי שרשור באחד הקבוצות בנושא של פוליאמורי. מישהי כתבה שהיא שפחה של שני מסטרים שמסתדרים בינהם מצויין ועל היחסים בין שלושתם. לא צריך לרחם על שני המסטרים הללו, לכל אחד מהם יש עוד כמה שפחות. היא שלחה לי את זה שאקרא להראות לי שהסידור הזה יכול לעבוד. עניתי לה בצחוק, שפחה עם שני מסטרים, כמה מעניין...המממ.
המשפט הזה פתח סידרה של אי מיילים ביננו. בהם היא שאלה אותי אם הייתי רוצה לשרת יותר מדומית אחת. עניתי לה שיש לי מלא פנטזיות לא ממומשות בינהם פנטזיה שהיא מוסרת אותי לדומית אחרת, אבל את זה גם ככה היא עושה, ולא נראה לי שאוכל לעמוד בקצב של יותר מדומית אחת לאורך זמן, גם ככה אני לא מספיק לספק דומית אחת, אותה.
היא צחקה, אבל כתבה שאפשר לדבר על זה אם אני רוצה בזה למרות שלא נראה לה שזה מתאים לי.
בקרוב יש לנו את השיחה, "יחסינו לאן" המשימה שלי היא לכתוב לה את כל מה שאני מחפש בדומית, אישיות, דרך חיים, אתיקה תכונות כאילו חייתי בעולם מושלם. איך אני רוצה שהיא תתנהג אלי, האם אני רוצה להיות עבד ממש, באיזה משטר הייתי רוצה לחיות ועוד.
זה חלק מהאילוף שלי, ככה היא אומרת והיא רוצה לדעת אם להמשיך את האילוף עד הקילור המיוחל.
הקילור לא בא בקלות, אנחנו כבר שנה ביחד. למעשה היינו אמורים לחגוג שנה ב- 19 במאי אבל יום השנה נפל בדיוק בירח הדבש שלה ושל סטייסי ועדין לא יצא לנו לחגוג ממש. יום השנה מסמל בעינייה ציון דרך חשוב לקראת הקילור ולכן כל המשימות המשונות שהיא מטילה עלי.
האמת היא שכרגיל היא צודקת, אנחנו באמת צריכים לעצור ולחשוב לאן אנחנו הולכים. האם זה באמת מה ששנינו מחפשים. מבחינתה אין שום בעיה, היא נהנית מכל העולמות, יש לה את סטייסי שעוזרת לה המון עם הילדים והחיים בכלל, יש לה אותי שמספק לה את כל הגחמות מקטנות עד גדולות בשמחה ובאהבה ועוד מעט יהיה לה עוד עבד אחד או שניים לכל מיני צרכים שהיא לא מספרת לי עליהם.
אבל איפה אני בכל הסיפור הזה?
היא אוהבת אותי, אין לי בכלל ספק בזה, שמעתי את זה היטב בכל שיחות הטלפון שלנו בשלושת שבועות האלה, ידעתי את זה גם מקודם, גם אין לי בכלל חשש או ספק לגבי מקומי בקשר. היא רוצה שאני אהיה מאושר ואני רוצה שהיא תהיה מאושרת והיא רוצה שאני אהיה שלה, מקולר.
אני אוהב אותה, מאוד, אבל אני צריך לעצור לפעמים ולהתחיל לחשוב קצת גם על עצמי....
לפני 18 שנים. יום רביעי, 20 ביוני 2007 בשעה 7:53