אז אחרי כמעט חצי שנה שלא באמת הייתי באתר הזה ולא כתבתי כלום בבלוג חזרתי.
שוב שניה לפני תקופת מבחנים
שוב מכחישה עבודות שיש לי לעשות ובמקום זה כותבת פה.
אז אתן עידכון קצר מה קרה בחיי בחצי שנה האלה
בחצי השנה האלה במהלך הקיץ התחלתי להרגיש שאני תקועה במקום וצריכה לעשות שינוי
אבל עד שבאמת עשיתי צעד הגיע נובמבר החלטתי שאם אני מרגישה תקועה הגיעה הזמן לנסות להתחבר לעצמי אולי בדרך אחרת שלא חוויתי עד עכשיו ולטוס.
מה שגרם לי לעשות את הצעד זה שהכרתי מישהי שזה אורח החיים שלה, טסה כל כמה חודשים לטייל בעולם ולהתנדב במקומות שונים ומגוונים. ורציתי לבדוק ולאתגר את עצמי אם אני יכולה להתחבר לעולם הזה.
אני גם מאוד מפחדת מהלבד שלי, ומה יותר מוציא מישהו מאיזור הנוחות שלו לדעתי מטיול?
בנובמבר טסתי לחודש וחצי לטיול באירופה שבמהלכו ניסיתי לשלב לימודים, התנדבות דרך workway בכמה שבועות מהטיול (דרך ממש טובה למטיילים חסרי התקציב שבניכם שרוצים להתארח במקום בתמורה לעבודות כפיים כמו ניקיון, צביעה עזרה בבניית ריהטים וכו'. דרך מצויינת גם להכיר קצת תרבויות אחרות וגם לחסוך כסף למרות שזה קצת שואב אנרגיה וזמן).
וגם טיילתי כמה שבועות איתה, זה הכי הרבה שהיינו ביחד רצוף עד אז ויצאנו כמה חודשים לפני שחלק מהקשר אומנם היה מרחוק כי היא היתה בחול ואז אני טסתי והייתי קצת עם עצמי עד שנפגשנו באמצע הטיול שלי. בתוך כל הזמן הזה היו כמובן עליות וירידות ורגעים טובים ואפילו קסומים.
אבל איפשהו בימים האחרונים מאז שחזרתי לארץ הבנתי שהיא כנראה לא בשבילי. היא לא בטוחה בי עדיין, לא בטוחה שאני האדם שמתאים לה.
ומגיע לי מישהי שבטוחה בי ורוצה להעניק לי את מה שאני מעניקה ואף יותר.
אין לי מילה רעה להגיד עליה אני יודעת שהיא ניסתה. התקשורת ביננו מהממת והיא בסהכ קסם של בן אדם ואני לא מגדירה מישהו כקסם סתם ככה. היא אור שלא מבין כמה שהוא אור ומישהו\י יזכה בה באחד מהימים.
אבל לא אני, נמאס לי לחכות שאולי היא תהיה מוכנה להגדיר את זה ותהיה באמת מוכנה להתייחס אליי כהאדם שלה עם כוונות לתכנון עתיד משותף.
חשבתי שאולי זה שנבלה ביחד בחול יגרום לרגש הדדי ולתשוקה שמכלה את שתינו לקרות. אבל זה לא קרה
לא מתחרטת על זה לשניה. אני חושבת שהכל בחיים זה למידה ובסהכ היתה לי חוויה מהממת. גם עשיתי עבודה עצמית על עצמי בעקבות הקשר הזה. למדתי לשחרר ולתת לה את המרחב שהיא צריכה ולהיות פחות התקשרות חרדתית קלישאתית.
בנוסף, חזרתי להתאוששות אצל ההורים עד שאמצא מקום אחר שאני רוצה לגור בו. יש לי לעשות הרבה חושבים בחודש הקרוב לגבי החיים שלי והעתיד
אבל אני מאמינה בעצמי. ומאמינה שלא משנה מה אני אחליט זה יעשה לי טוב וילמד אותי איך להיות אדם יותר מטיב בשביל עצמי