וניל פצפוצים

אין אדם שלא רוצה שהיחסים שלו יעבדו. במיוחד אנחנו הנשואים, אנחנו מאוד רוצים שהכל יעבוד, אך זה לא תמיד קורה. 

עם הזמן משהו נאבד בתקשורת, לפעמים המשהו הזה נאבד מהר מדי. העיקר לתפוס את הרגע הזה ולשנות משהו.

לצערי גברים נוטים לשכח עובדה  מאוד פשוטה לגבי נשים. הנשים הן כמו מראה, מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל. אתה מעניק תשומת לב, אתה מקבל חזרה, אתה אוהב, אתה נאהב חזרה, אתה מזלזל ולא משקיע גם את זה אתה מקבל חזרה. מתמטיקה פשוטה בסך הכל.

הפודקאסט הזה מאוד מעניין ושווה צפייה, תהנו :)

אני חושבת ש Present Progressive  זה הזמן שבו אנחנו חיים, זה קורה עכשיו, ברגע זה, עם אפשרות לתכנון עתידי.

אי אפשר לחיות בעבר, למרות שהוא תמיד חלק מאיתנו, קל לשקוע ב Present Simple, כי אנחנו די נוטים לחיות בשגרה ובעובדות קבועות, אך הזמן הזה תמיד יכול להשתנות ולהפוך לעבר. אנחנו גם לא יודעים מה צופן לנו העתיד, לצערנו אנחנו לא נביאים.

אנחנו חיים ב Present Progressive, בכאן ועכשיו. אני רוצה שתבחר בי כל פעם מחדש כאן ועכשיו,  עם תכנון עתידי קטן וזעיר. פשוט תבחר בי ואני בך.

כאשר אני כותבת את זה אני אוזרת אומץ ואתה מבין את זה. בוא נקווה שזו התחלה של משהו טוב עבור שנינו.

זו לא הפעם הראשונה ובטח לא האחרונה שאני כותבת על מה שאני רוצה ביחסים. כל פעם אני מגיעה לדיוק נוסף, לפחות עבורי.

אני רוצה להיות מספיק עבור הגבר שיהיה איתי. שהוא לא יחפש ובטוח לא יראה לי מה לא טוב בי, מה לא מספק בי וכו'. עבור הגבר שלי אני צריכה יפה, חכמה, סקסית, מצחיקה ובהחלט עונה על כל מה שהוא רוצה באשה. ואם זה באמת הגבר שלי, אז לא יהיה לו איכפת מה אני לובשת, אם יש עליי איפור או לא, אם יש לי קמטים ליד העיניים וכו'. הוא לא ישים לב לדברים הקטנים האלה, זה לא יהיה לו משנה. אני אעניין אותו כאשה ולא כאוסף של ציצי, תחת וחורים.

הרי גם הגברים לא רוצים שיתייחסו אליהם כזין או חלילה ארנק מהלך, נכון?

אנחנו רוצים שיראו אותנו, אנחנו לא תמונה מהאינסטגרם.

ודבר נוסף אל תשאירו אף אחת/ד על אש קטנה, כי זה עלוב.

לתחושת הפחד יש המון כח. פחד הוא זה שגורם לנו להנצל מסכנות. הוא המנגנון ששומר עלינו פיזית וגם נפשית. כי כאב נפשי הוא לא פחות מסוכן מכאב פיזי.

אך למטבע יש שני צדדים. פחד גם עוצר בעדנו, מונע מאיתנו לחיות איך שאנחנו היינו רוצים, לחוות, להרגיש, לאהוב, לתת לאנשים הזדמנויות, לקפוץ לתוך המים.

כאשר הפחד מונע מאיתנו להתקדם, כדאי שנשאל את עצמנו למה, נחפש את הסיבות. התאוריות הפסיכודינאמיות רואות את מקור פחד בתסביכים לא פתורים, כאשר מקור הפחד מזכיר אותם בדרך סמלית.

אני פוחדת להחשף, לשים את גופי ואת ליבי בידי מישהו. אני פוחדת להתאכזב, פוחדת שחוויה זו או אחרת תוסיף לקופסת הסוכריות של פחדים.

לפעמים זה בסדר לפחד ולשמור על עצמנו. אך מדי פעם כדאי לקפוץ למים, להתגבר על הפחדים ולנצח אותם, לפחות קצת, אבל כל יום. רק ככה אפשר להרגיש חיים ומאושרים.

אני מאחלת לכולנו שנמצא את  אור הפנימי שיאיר וישמח אותנו מבפנים. שנצליח לבחור נכון עבור עצמנו, מה שטוב ומדויק לנו, כי זה באמת נס לעשות בחירות נכונות גם עם הלב וגם עם הראש. ושרק אנשים שמאירים את חיינו, שעושים לנו טוב, שדואגים לשמור על האור הפנימי שלנו יהיו לצדנו תמיד.

חג אורים שמח!

אני מאוד אוהבת בשמים. יש לי אפילו אוסף לא קטן של בשמים אהובים. לפעמים אני שומעת ביקורות על בשמים חדשים ומן הסתם נכנסת לחנות לבדוק על מה כל המהומה. אך לרוב הבושם המומלץ לא מתאים לי. 

אז איך אני יודעת שזה הבושם שלי או לא, האם הוא טוב או לא? נורא פשוט, הריח שנשאר בסוף, תווי הבסיס, הם אלה שקובעים. אם הם נעימים לי או דוחים, זה מה שקובע בסוף. כך גם עם האנשים, תווי הבסיס הם אלה שקובעים אם אדם מתאים לי או לא. הבסיס הנפשי, הערכים האנושיים הם אלה שקובעים ולא הרושם הראשוני של ואו. שלא תבינו לא נכון, הרושם הראשוני חשוב, אך אם אין את הבסיס האנושי והעומק, הרושם הראשוני לא מספיק, לא מספיק לבניית יחסים, לרצון שלי להריח אותו שוב ושוב עליי.

בבושם שלי כל התווים חייבים להתנגן בהרמוניה.

כל יום בדרכה לכנסיה פגשה הנסיכה בעני. הוא היה רעב ועצוב והנסיכה החליטה לעשות מעשה. יום אחד היא הביאה לעני לחם לבן ובתוכו אבנים יקרות. הנסיכה הייתה בטוחה שהעני יאכל את הלחם וימצא את האבנים היקרות ולא יהיה רעב או עני יותר. אך העני החליט שהוא יכול להרוויח פרוטה מהלחם הלבן בכך שימכור אותו ויקנה לחם שחור וכך עשה. יום למחרת הנסיכה שוב ראתה את העני המסכן ושוב הביאה לו לחם לבן עם אבנים יקרות. אך העני שוב מכר את הלחם הלבן וקנה את הזול וכך קרה כל יום עד שהנסיכה  הרימה ידיים.

הנמשל: מי שלא מצפה שיקרו לו דברים טובים, תמיד ישאר עני ושום עזרה לא תועיל. בנוסף, תחשוב ותשאף בגדול ולא בקטן.

והמסר המשני: אם את נסיכה אל תתפשרי, חפשי נסיך חכם ויפה, כי זה מה שמגיע לך.

* נכתב לחברה יקרה.

"וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. "

כבר מבראשית אנחנו עדים לכוחה של המילה "ויאמר". למילים יש כח פיזי. מילה יכולה להרים ולהוריד, להעניק כוחות ולקחת אותם, לתת תקווה ולגרום לדכאון. אלה הן כוחות המילים.

בעזרת מילים אפשר לשלוט בנפש האדם. למילים יש כח פיזי, יש בהן אנרגיה. שולט/ת זה לא מי שאומר ארצה, תעשה ככה או ככה. שליטה אמיתית היא אחרת. זה מיינדפאק מאוד חכם ומתוחכם. מי שיודע לומר את המילים הנכונות הוא זה ששולט בנפש האחר ואם אתה שולט בנפש, השליטה בגוף כבר מובנת מאליה.

בנפש האשה קל לשלוט אם אתה יודע את המילים הנכונות לליבה, אם המילים שלך מעניקות לה קבלה, אהבה וביטחון.

בכלוב אנשים עוסקים די הרבה במיניות שלהם ויש כל מיני סוגים של מיניות ונטיות מיניות.

אך קיים דבר כזה כמו א-מיניות וזה משהו שלא עוסקים בו, למרות שזה קיים. א-מיניות מוגדרת כהיעדר משיכה מינית לאחרים, או לחלופין חוסר עניין בפעילות מינית או חוסר בתשוקה מינית. א-מיניות עשויה להיתפשר כהעדר נטייה מינית או אחת מיני הגרסאות של משיכה מינית.

לרוב, אנשים מכירים את תופעת הפריג'ידיות הנשית וזה די מובן ומקובל בגדר הנורמה. אך רבים מתעלמים מהפריג'ידיות הגברית. אך זו תופעה שקיימת. נשים, לרוב, מתביישות לדבר על הגברים הא-מיניים שלהן. 

רבים בטוחים שאם גבר לא שוכב עם אשתו/ הפרטנרית שלו, זה כי הוא בוגד, כי היא לא מושכת אותו. בטוחים שרוב הסיכויים שהאשה לצד הגברים האלה מוזנחת, מכוערת, ולא סקסית בעליל. כי איך ייתכן דבר כזה גבר שלא רוצה סקס?

אכן יש גברים כאלה. הם לא מתנזרים ממין משיקולים כאלה או אחרים, הם פשוט לא רוצים או רוצים ממש מעט. חלק מהאנשים הא-מיניים עוסקים בפעילות מינית, למרות העדר משיכה מינית, וזאת עקב שלל סיבות כמו הרצון לעינוג עצמי, הרצון בפרטנרים רומנטיים או הרצון להביא ילדים.

מעניין שהם דווקא מתחתנים עם אנשים מושכים מינית, כי רק כאלה יכולים, לפחות, לפעמים לעורר איזשהו רצון.

אני נשואה לגבר כזה ואני לא מתביישת להודות בזה. הוא לא בוגד בי, אין לו צורך.

ואם מישהו או מישהי מספרים לכם שבן זוג שלו/ה לא שוכב איתו/ה, אל תטילו ספק בנראות שלו/ה, בטיפוח שלו/ה ובביצועים שלו/ה במיטה ומחוצה לה. כי זה שבן/בת שלו/ה לא שוכב/ת איתו/ה לא אומר שום דבר עליו/ה.

*זה פוסט מאוד אישי ואין צורך בעיצות או הצעות, גם לא באדומות, כי זו אחת התמונות הכואבות מחיי הנישואין שלי.

פסיכולוג בשם צ'רלס גארדנר טען שקיימים 8 סוגי אינטליגנציה שונים: מילולית לשונית, לוגית מתמטית,  מרחבית, מוזיקלית, גופנית תנועתית, תוך אישית, בין אישית (רגשית), של הטבע.

יש לא מעט אנשים משכילים, יפים, מוצלחים וחכמים. אך לא כולם ניחנו באינטליגנציה רגשית. וביחסים בין גבר לאשה אי אפשר לצלוח ללא האלמנט הכה החשוב הזה.

בזוגיות ואפילו לפני שהזוגיות נוצרה, כבר בדייט הראשון חייבת להתקיים בין שני האנשים הבנה הדדית, רגישות וכבוד הדדי. ללא הרכיב הזה היחסים לא יחזיקו מעמד, אפילו הסקס יהיה דומה לספורט, למכניקה, יהיה משעמם ועלוב.

ללא אינטליגנציה רגשית קשה עד בלתי אפשרי לנהל זוגיות. זוגיות טובה זה ללמוד אחת את השני ולשים לב גם לפרטים הקטנים.

ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו חייבים לעבוד יותר על פיתוח האנטליגנציה הרגשית, כי פרצוף יפה או גוף יפה כבר לא יהיה מספיק.  אך לא הכל אבוד, כמו כל דבר, אפשר לפתח אינטליגנציה רגשית, לפחות במידה מסויימת :)