ישנו משל אחד על המלך ארתור, האביר גווין והמכשפה. המלך ארתור נתפס בשבי ועל מנת להציל את חייו התבקש למצוא תשובה לשאלה, מה נשים רוצות? הוא שלח את אבירו הנאמן גווין למצוא את התשובה. אך רק מכשפה אחת ידעה אותה. היא מאוד רצתה להתחתן ולכן הייתה מוכנה להגיד את התשובה רק בתנאי שגווין יתחתן איתה. למרות שהמכשפה הייתה מאוד מכוערת, לגווין לא הייתה ברירה אלא להתחתן איתה. היא גילתה את התשובה לשאלה, והיא שנשים רוצות להחליט על עצמן.
ביום החתונה כולם ריחמו על הגווין המסכן, כי המכשפה לא הייתה רק מכוערת, היא גם התנהגה נורא. ללא כל רצון ומחוסר ברירה הגיע גווין לחדר השינה וגילה שם אשה יפיפיה.
היא ענתה לו שזה הפיצוי על זה שנתן לה כבוד למרות התנהגותה. וגם אמרה לו שיש לו שתי אופציות - שהיא תהיה יפה ביום ומכשפה מכוערת בלילה או שתהיה מכשפה ביום ויפיפיה בלילות.
גווין ענה לה שהיא צריכה להחליט בעצמה מה היא מעדיפה. וכך גווין קיבל אשה יפה גם ביום וגם בלילה, כי נתן לה להחליט בעצמה.
זה נכון שנשים רוצות שגברים יכבדו את הזכות הזאת שלהן להחליט בעצמן, אך נשים גם רוצות שיקבלו אותן כמו שהן, עם החששות, עם המגרעות ורק כך הגברים יקבלו מנשים כל מה שהם רוצים ואפילו יותר, כי אנחנו יצורים שיודעים להחזיר אהבה וקבלה כפליים.
* יש לי הרגשה שזה גם מה שגברים רוצים - שיקבלו אותם כפי שהם.
