וניל פצפוצים

אני אוהבת לאכול את השוקולדים שלי בצורה מוזרה. בעלי צוחק עליי על זה עוד מתחילת היחסים שלנו. נגיד אם אנחנו קונים קופסה של לאונידס (אפשר גם בונבוניירה יותר זולה), אני תמיד לוקחת נגיסה ומשאירה חצי לא אכול עבור האנשים שאני אוהבת. זה משהו שמגיע מהבית, ככה בבית ילדותי אכלו שוקולדים. עבורי להשאיר ולחלוק משהו טעים, משהו טוב,  זו אהבה.

כאשר אני חולקת שוקולדים, חוויות, מוזיקה, הקלטה של מופע או תמונה מתערוכה שהייתי בה, אני מעניקה קצת אהבה. ואני מצפה תמיד ליחס דומה. זה בסדר לצפות ליחס טוב, כי אם אנחנו מפסיקים לצפות ליחס טוב, זה אומר שאנחנו לא במקום הנכון.

בא לי לחלוק איתכם משהו טוב, תהנו :)