וניל פצפוצים

היום ראיתי את הפרק השלישי בסדרה הנורמטיבים.

בכיתי עד החנק בגרון והתרגשתי מהסיפור, מהאהבה הגדולה, מההקרבה, הזדהיתי כמו כל אדם שעבר משהו כזה- מחלה של אדם אהוב.

כאשר הייתי עם אמא שלי במחלקה האונקולוגית, ראיתי את הגברים האלה, הבעלים האלה שמוכנים לעשות הכל למען אהובתם, גברים עם סובלנות רבה כלפי הנשים החולות שלהם. הנתינה והנאמנות שלהם נגעו בי וריגשו אותי עמוקות. גם במקום כה קודר ואפל ראיתי תקווה, תקווה גם עבורי, שגברים כאלה קיימים - גברים שמסוגלים לאהוב, לתת, להקריב.

יש בי עדיין תקווה לפגוש גבר כזה, גבר שבאמת יאהב אותי, אך לא נצטרך לבחון את אהבתו במצבי חולי ומכות של החיים.

לא רוצה לעשות ספויילר אז להלן הסרטון:

https://www.mako.co.il/mako-vod-keshet/the_normative-s1/VOD-aa96a0644575f81027.htm

ומשהו שספוטיפיי בחר להעניק לי :)