נונה מלהגת

קמתי עם כוונות טובות- לרוץ, ולמצוא זיון הגון. אז בכוונת תחילה הפקדתי בידי המציל תיק לשמור עליו כשאני רצה. התלהבתי כי הוא אבאלה. כל הריצה דמיינתי שכמה ימים מהיום ואני כבר קונה מקום קבוע אצלו בסוכה. אבל אחר כך כשחזרתי הוא דיבר על אשתו-אולי-בקרוב-גרושתו ועל גישור ועיגל את הגיל שלו כלפי מטה. כאילו על מי אתה חושב שאתה מאיים? שתיתי את הקפה שהכין לי הודתי לו והשארתי אותו לבד בשקריו וצרותיו. חבל, סופסוף קמתי מוקדם לחוף וגילחתי את השחי ולבשתי ארשת תמימה מוכנה ומזומנה. אז אולי הגזמתי עם הארשת בשבילו, אבל איזה שחי מושלם!