סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Hasta que salga el sol

מחשבות שהעזתי לחשוב בקול
לפני 3 חודשים. 17 באוגוסט 2024 בשעה 16:04

אמון זאת מילה גדולה. מילה חזקה, איתנית. כזאת שמביאה איתה סמנטיקה משלל צבעי הקשת של השפה. 

מאז תחושת ההקלה שהרגשתי בלילות הראשונים בדירה ההיא שהייתה מבצר - והיום כמה רחובות בודדים ממני - התחלתי לעבוד על עצמי, לנתח את הקצוות הקיצוניים של עצמי ולהבין מה מתאים לי יותר בחיים אחרי חוויות עבר.

הרבה פעמים ניצלתי את הבלוג כדי לתעד חלק מהתהליכים כמחשבה שזה כמו מחברת, רק שהפעם אני לא צריכה לדאוג לכמות הדפים אל מול הקשקושים. 

רוב הקשיים האישיים שלי בתחום הבין - אישי מסתכם בבעיות אמון. אני יודעת, אני לא מיוחדת במיוחד עם בעיות האמון שלי - אבל המקום שעדיין לא הצלחתי לרדת אליו היה הסיבה..

ז"א, יש לי אלף דוגמאות (טוב אולי לא אלף... אולי חמש בלחץ) ללמה יש לי בעיות אמון - אף אחת מהן לא בתחום הזוגי. אין אף פרטנר שבגד בי, גם לפני עולם הפוליאמוריה. ובדוגרי.. גם בפן החברי.. האם אלו היו פעמים שהיה סיבה להיפגע או אולי תיאום ציפיות לקוי?

 

תראי, טושי.. את לא היית ילדה נעימה ברמות... אגרסיבית, שתלטנית ולא ממש נעימה.. את גם היית ילדה.. אל תשכחי את זה לרגע. אל תשפטי ילדה שחיפשה תשומת לב מהחברות שלה. וואלה - אני ממש אוהבת את הילדה הזו, אבל היא פעלה ממקומות לא נכונים ומפחדים שהלוואי שהיו מאבחנים אותי קודם ונותנים את הכלים לאמא שלי. 

 

קשיי קשב וריכוז זה מדארפאקר רציני.... זה כ"כ הרבה יותר מסתם לא להצליח ללמוד... זה הדרך בה המוח שלנו מתמודד עם שינויים, הדרך בה המוח שלנו משדר רגשות ומעכל חדשות, הדרך בה המוח שלנו מתמודד עם דחייה - חברתית או זוגית והדרך בה המוח שלנו בוחר לא "לתגמל" אותנו במעט תחושה טובה אחרי ביצוע מטלה שגרתית. (גילוי נאות, המשפט האחרון מעט מוטעה שכן המוח אכן מתגמל אותנו כמו כל אדם ניורוטיפיקאלי, זה פשוט שהוא שואב את התגמול הזה פי 4 במהירות ולכן זה הרבה פחות מורגש)

 

אז, אמון. ככה התחלתי את כל החפירה הזו.. בינתיים בתהליך עם עצמי הצלחתי להבין שיש רבדים ועומדים שונים של אמון וכל אדם בחיי נמצא בעומק מסיים בהתאם לקרבה ולמעשים שעשה כלפיי.

יש.. יש אזור שם.. בעומק עומק מרחב האמון שלי.. שאני משום מה לא נותנת לאף אחד להיכנס. הבסטי מידי פעם מקבלת הבלחות (ולגמרי מגיע לה מקום של כבוד שם) אבל אני לא מצליחה לשקע מישהו שם.. אנשים לא נמצאים איתי מספיק זמן ביום יום כדי להיות שם.. 

ובעצם.. הפעמים בהם אני מרגישה בדידות, היא כשאני מבינה שהאזור העמוק הזה, נשאר ריק. 

Blue eyesavi - כתבת יפה מאוד ומלא רגש מתוך הלב
מאחל לך שתמצאי את האחד הזה שימלא את החלל הזה שנוצר בתוכך.
שבוע מבורך וטוב🙏
לפני 3 חודשים
מורה נבוכות - אפרופו אמון...תאמיני לי...לא הבנתי כלום, אבל אני מאמין בך :)
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י