היה היה לי בלוג

הולכים ומצטופפים
קשה להיות בודהיסט
בהכחשה
באמת
יו - יוצא לי שיר דבילי שידבר שוב על טוב ורע שלא קיימים כי מישו כבר המציא את מושג השניות.
שירי זן עושים לי את זה. לפחות המובחרים שבהם. והאין זה מוזר. שהרי האיכות נמצאת בכל....

אז הייתה הופעה אתמול, ואחרי שזיהמתי מסביב כדאי מכל מיני בחינות שאני אכתוב פוסט בגנותה. או בשבחה. אבל אמרנו - אין טוב או רע - זאת שניות. מה שבטוח - יש מציאות, ויש מי שמזיין את השכל.

רציתי לומר תודה. אני מרגיש כאן נינוח. נראה לי קצת אחרי שאני אגמור את הפוסט הזה אני אלך ואשנה את הפרופיל שלי. אפילו אשים תמונה.
אז נכון שאני לא מעורה מי יודע מה, ותכל'ס - גם אין לי סיבה, אבל המקום הזה מספיק סוטה כדי להכיל אותי, מספיק חברותי כדי שאני ארגיש שזאת סביבה מרופדת.
אפילו אם - כמדומני - לא הרבה מכם קוראים אותי. כלומר - אני לא מי יודע מה מעניין את רובכם - עדיין כנראה שיש לי איזו נישה.
אני מרגיש גם נינוח לקרוא את מי שאני קורא. מי יותר באדיקות, מי באופן יותר פזור וספורדי...
יש בכם שמתעניינים עד כדי הרחקה לאתר שלי - אני רואה בו הפניות מכאן.

אתמול הייתה הופעה. הרגשתי נוח ללהג עליה לפני, ולשתף אתכם - אם כי באופן לקוני ומרוחק משו - כהרגלי.

כנראה שהיו כמה דברים מקסימים בהופעה. הפסדתם שלא באתם. השירים השקטים נשמעו כנראה ממש טוב. הרוקיסטים פחות לדעתי. כלומר, הם נשמעו בסדר, אבל בחזרות הם היו הרבה יותר אנרגטיים. הרבה יותר נותנים בראש. הרבה יותר גיטרות שנכנסות לך ישירות למוח בצרחות, הרבה יותר תופים ובס שמרעישים את עולמך. הרבה יותר ריצות וקפיצות. גם מבחינת מה שאני נתתי - כדי להתגבר על כל זה - התחלתי לשיר כמו איזה מטאליסט כבד עם הקול הצרוד שצורח ונוהם לתוך המקרופון. אתמול כל זה לא היה. עמדתי על הבמה כמעט קפוא - מדי פעם נד מצד לצד כי צריך - מנסה לא לשעמם את הקהל.
הסאונד שירה שלי היה טוב מדי. חזק, ברור - לא היה צריך לשאוג. והעמידה הפרונטלית על הבמה הזאת שבקושי היה בה מקום לזוז. וזה שכל הפנסים מופנים אליי ואני בכלל לא רואה את הקהל. זה שכל הקהל יושב בכלל...
אבל בכל זאת הם עברו לא רע, והשקטים כאמור היו ככל הנראה באמת מצויינים.
ניסיתי להקליט, אבל משו בשרשרת כנראה התחרבש כי ההקלטה יצאה מלאה קרחצים ברמות מטורפות. חבל - כאמור - שומעים שהיו קטעים שנשמעו פיצוץ. מה שכן - זה מוביל אותי להחלטה להיכנס עם הלהקה הזו לאולפן ולהקליט את החומר. ונקפיד גם לצרוח איפה שצריך;)

והופעה נוספת - האם תהיה?
היה מלא אתמול. לא מפוצץ בכלל, אבל מלא. רוב החבר'ה שהיו היו חבר'ה של הלהקה. עוד איזה שלושה שולחנות שלי. מכיוון שמטבע הדברים לא הכרתי את כל החבר'ה של הלהקה אין לי מושג מי היו כל האנשים בעצם, אבל ההערכה שלי היא שגם אם הגיע מישו מבחוץ - זה לא היה בכמויות מסחריות. אז איך העסק יקיים את עצמו? איך אני אבנה קהל? ברדיו משמיעים אותי בכמויות לא משמעותיות אם בכלל. באינטרנט יש לי איזה 10-20 כניסות ליום בכל מקום שאני פעיל בו גם אם אני לא מפרסם (טוב 0-20;), אבל אנשים מהאינטרנט כמעט לא מגיחים לעולם האמיתי. לפחות במקרה שלי. אני כבר יודע מזמן שככה זה, ואני לא בונה על כלום. קיוויתי שמשו יקרה, יצרתי חגיגה אתמול, אבל כדי למשוך את זה הלאה ייתכן שצריך משו נוסף שכנראה אין.

אני אוהב את המקום הזה כי כאן אני יכול ליצור פארפראזה מפגרת כמו לומר - בואו נסתכל על חצי הכוס המלא, מבלי שזה יהיה דוחה. מקסימום סר טעם. החיים הם כמו כוס מתמלא? זה טוב שזה פועל כמו בוכנה? פעם מלא, פעם ריק. מתמלא, מתרוקן - זה מה שכיף בהם. טוב, נסחפתי. מה שאני רוצה לומר הוא שאני יכול לשקול את מצבי ארוכות כעת. אבל נראה שהפוסט הזה מרגיש שהוא כבר מתמלא ומתמתח לגבול הקיבולת שלו.
שורה תחתונה? - סה"כ כל העסק היה כיף, והגיוני שיהיה לו איזשהו המשך, השלכות, אפטר אפקט - עוד מוקדם לומר.

טוב, אני אמשיך בהזדמנות הבאה. אולי בשיר;)