לפני 16 שנים. 4 במאי 2008 בשעה 14:38
מקבץ נדבות.
מישהו צריך לעשות את זה
ללכת שוב ושוב בין העוברים והשבים
המחפשין לרוקן מכיסהן את רגשי האשמה וחוסר התוחלת.
אני חרוץ הרבה יותר מהיושב בטל קטוע הרגל.
עומד על פס ייצור
חינכו אותי כבר בתנועת הנוער לצעוק בהתלהבות את המסר שלנו, ולקלס ת'אחרים
זה משמש אותי יופי לפרנסתי
מדקלם ומשכנע
אלו כישורי החברה המעולים שלי
שנותנים לי פרומיל מרווחי המנהלים
הולכי שולל אחר חבורת היצרנים קשי היום, חסרי הדאגה, חסרי חט השידרה חסרי המטרה
מחפש את הדרוש והנחוץ ואינני מוצא
מחפש תכלית ומתחמק מן האור הנמצא תחת הפנס
והולך לאיבוד בחשיכה כמו טמבל