היה היה לי בלוג

בנאדם אמיתי.
יצאתי מהפגישה איתו וכבר ניסחתי את הפוסט בראש. כמה משוחזר זה הולך להיות עכשיו, שעה אחרי. ולא שזה היה פוסט ארוך במיוחד.
פגשתי היום את הידוע בכינויו קטה. זה היה רק חלק מערב מעניין מאוד עם דן, שבאמת אני שמח לבלות איתו - גם בשבילי, וגם בשבילו, כי נדמה לי שאני עושה לו טוב, אבל כאמור - גם בשבילי.
בכל אופן - אני חושב שעל הבילוי עם דן, על כל הסתעפויותיו, אני דווקא לא ממש אכתוב, כי הרוב היה בעצם שיחות אישיות. רוב מה ששווה לכתוב עליו זאת אומרת.
אבל אני אכתוב על זה שלראשונה נהלתי שיחה עם קטה, שעשה עלי רושם של בנאדם חביב ידידותי ישיר מעניין ואמיתי.
כן, יכול להיות שהוא לא - לכו תדעו. יכול להיות שיש לו פשוט כשרון זרימה חברתי. יחד עם זאת - אין ספק שזאת הייתה השיחה הראשונה הכי עמוקה שלי עם גבר זה זמן רב.
דן טען שעשיתי עליו פאסון. דווקא לגבי הקטע שעשיתי עליו כביכול פאסון לא ממש עשיתי, אבל על עיקר השיחה, שנסבה על אמנות רגשית או טכנית, דווקא נסכתי את פאסוני.
ת'כלס- ניהלתי כבר כמה דיונים אינטרנטיים על הנושא של האמנות שלי. לכו חפשו אם מעניין אתכם. הפוסט הזה הוא לא אקדמי. סתם משמר את החוויה בזמן אמת. גם זה לא, מן הסתם