היה היה לי בלוג

הטווס הזכר מגדל נוצות. האישה מגדלת שדיים.
הם לא שם בשביל הנקה, כמובן - בשביל זה לא צריך חזה מפואר. למעשה - רוב החזות הצנועים גדולים גם הם מהנחוץ עשרות מונים.
אז למין האנושי יש את האישה שחלק ניכר (לא רוב, אבל ניכר) מגופה מיועד למשוך את המין הנגדי ותו לא.
כמובן, דרוש שיתוף פעולה של המין הנגדי. היצע וביקוש. מה שמוביל למסקנה שהטבע הוא לא חיה יעילה אלא נהנתנית.
בגלל זה אנחנו אוכלים יותר מהנחוץ גם. הגוף שלנו מחפש להתפטם כברירת מחדל, שהרי תקופות רעב תמיד בפתח, אולם הוא לא יודע להגיד לנו לעצור כשהשפע מזיק לנו.
וככה מין מוצלח מכלה את המשאבים ואת עצמו.

אפשר להיות דרסטיים, להתחיל לצטט תורות ועמדות בנושאים שלעיל, המפורשים והנרמזים, ואפשר גם פשוט להתמקד בשדיים ולכתוב משהו מעניין עליהם.

כלומר, מספיק לומר שדיים וזה כבר מעניין, שהרי אנחנו מתוכנתים למשיכה אליהם. אפשר גם לקשר את זה לשומן. משמנים להתענג עליהם הולכים יופי עם שדיים. גם בגוף רזה יחסית. האישה היא הרי גם יצור שומני יותר. בגלל זה גם קר לה יותר מהגבר, כי יש לה פחות מסת שריר שמייצרת חום, ואפילו שיש לה יותר שומן מבודד. מה שמתאים יופי לנידיות שלה, אבל ת'כלס -וואטצ א מן ויטףאאוט א וומן.

טוב, נראה לי שנדחה קצת את הכתיבה היצירתית על טיול על גבעת הציצי וביקור בפיטמה המהנה, ונאמר שזה פוסט הכנה. אם יצוץ אאוט אוף דה בלו ביום מן הימים פוסט שיתרכז בפנטזיית דדיים תדעו מאיפה זה בא. למרות שכ1 שמעריך יעילות זה אולי ייראה כמו ניגוד, אבל בכל אופן גם זה טוב כי אדם שמלא ניגודים הוא עמוק, ועומק זה טוב. אם לא מתפלספים על זה....