היה היה לי בלוג

אם מסתכלים (ומסתכלים) על הבלוג שלי מגלים פטרן של תדירות כתיבה עלובה בשנה האחרונה, שלא לדבר על שאר האספקטים העלובים.
אני שוב ער באמצע הלילה - הפעם מסיבה פחות שגרתית לי - הבת שלי, שאלוהים זוכר אם היא אי פעם הייתה חולה ברצינות, "סילקה" אותי מהמיטה כדי למצוא מזור בקרבתה של האמא... בד"כ יש לי נדודי שינה כי אני מכניס יותר מדיי מזון או שתייה לקיבה שלי. בכל אופן - כידוע - כשיש נדודי שינה ואין כוח לעשות דברים רציניים נכנסים לכלוב.
דווקא די נגמלתי. בקושי נכנסתי לכאן בשבועות האחרונים. כבר מצטברים כאן הררים של פוסטים אצל הכותבים (בעיקר כותבות כידוע) החביבים עליי, ואני כבר לא מתיימר להדביק את הפער כל פעם אצל כולם. קצת עצוב לי שאין פידבק ממני. קצת עצוב לי על התרופפות הקשרים. בכל זאת - קשר טוב הוא גם מטרה טובה לחיות עבורה, לא? יש משהו מיזנטרופי בלתמוך אפילו באופן כזה, ואני כידוע שואף למיזנטרופיות.
למרות שבהחלט זה טוב שפיניתי את המרחב הזה ואני מתמקד בדברים אחרים. אפילו אם פעם ב אני עדיין מבקר כאן.
אגב - החלטתי לכתוב כעת (וכמובן שהמחשבה כבר עלתה גם בהזדמנויות קודמות) סתם כתשובה מוחצת להרהור שעלה בי על כך שאולי לא כדאי בגלל שאני לא אמור כי החלטתי וכי זה לא דבר טוב להיות בכלוב ועוד כל מיני דברים שאמרתי לעצמי מייד שהם כ"כ מכעיסים שצריך לנתץ מייד.
סליחה על הזיגזוג רגע, אבל אני חייב לתת פידבקים: לדן הפולניה ששלח אותי לקרוא את מעלליו, למרות שדווקא יצאתי מעודכן בפרטים החשובים מהטלפונים, ואפילו שהיו מעטים יחסית כאלו בזמן האחרון (חוץ מאחת מתולתלת מהצפון שנשמעת מסקרנת שמשום מה לא זכור לי שדיברנו אודותיה). לונילית שלו שהכתיבה שלה פשוט עושה לי טוב (אכזרי ככל שזה נשמע - אני יודע שלעיתים קרובות היא כותבת מתוך כאב או על סף שיגעון), לפרלין שאני כ"כ מזדהה איתה מצד אחד (נדמה לי שאני מבין רבדים שהיא עוברת -הם מהדהדים אצלי, למרות שאפשר בקלות יתרה למצוא הבדלים בינינו) ונהנה מהשנינות שלה מאידך, וגם מרבים נוספים, אבל אני לא אתן את הפידבק עכשיו, כי רק את אלו הצלחתי לקרוא בשבוע האחרון - כמו שאמרתי - אני תכל'ס באמת כבר בקושי נמצא כאן, וזה נהיה משימה בלתי אפשרית להדביק את הפער כל פעם. אבל אני בהחלט מודה שבטווח של נגיד שלושה שבועות אחרוה, אני חושב שביקרתי כל אחד מהבלוגים החביבים עליי. בכל אופן - בהתאם - פידבקים בהזדמנות. אבל קחו את תחושת הפידבק הרגילה שלכם ממני כנתונה גם לעתיד - לא השתנה שום דבר מהותי!

אחד הדברים שקצת הטרידו אותי בהקשר לאיך שהשארתי את הבלוג היה תאריך ההופעה בבלום בר. אז ככה: ההופעה בבלום בר הוזזה לשבוע מאוחר יותר בפרילנד, לא משנה הסיבות כרגע. ת'כלס - למי שלא עשה את המתבקש ונרשם ברשימת תפוצה שלי במילא לא מגיע עדכון, אבל משום מה זה הטריד אותי. לא שאני בטוח שהייתי כותב על זה במיוחד אם לא הייתי כותב במילא עכשיו, אבל מצד שני - זה בהחלט שימש כטריגר לכתוב מתישהו. מעין צריך כזה. אז הרווחתם (מילה סובייקטיבית) פוסט גם בזכות זה.
ובנימה פחות (סלף) עוקצנית - אשמח לראותכם. כמובן - אשמח לראותכם בכל קונצרט שלי גם, אבל משום מה יש לי הרגשה שרובכם (מהמיעוט שבכלל כמובן) יתעניין יותר במופע של שירים שלי מאשר בלבוא ולראות אותי מחלל מוזיקה מהעבר הרחוק. אז אתם מוזמנים. אגב - כמובן שאשמח לראותכם לא תקף אך ורק להזדמנויות כאלו - אשמח לראותכם בכל מיני מקומות ומצבים. גם אם אני עושה מאמצים להמנע מכך...;)

נו טוב - להמשיך את הפוסט? לכתוב מה קורה איתי וכאלה?
אני יכול לספר לכם שמאז שעזבתי כאן הגדלתי קצת את תרומתי לחברה במישורים אחרים - בעיקר אני מתנסה בלהיות אקטיביסט שלום. אתם מוזמנים לקרוא על זה במקומות הרלוונטיים. כמו כן אני מנצל את זמן המחשב שלי יותר לקריאת מאמרים מחכימים.
במישור הקרייריסטי - דברים ממשיכים להתנהל כסדרם. זה אף פעם לא סטטי - כל הזמן נקבעים מיזמים קטנים רעננים, ו/או התפתחויות חדשות למיזמים ישנים. שוב - תעקבו במקומות הרלוונטיים, או לפחות תשאלו משהו ספציפי אם בא לכם.
אגב - אתם באמת לא חייבים לנהל איתי דו-שיח דווקא מכאן. אפילו אם מדובר במשהו ישיר - במקום הודעות פרטיות אתם יכולים להשתמש במייל שלי: adisilberberg@hotmail.com
מה עוד? טוב - במישור האישי אני במילא לא נוהג לפרט, אבל אני יכול לעדכן אתכם שגם שם החיים ממשיכים להתנהל ולהתפתח פחות או יותר באותו מסלול ובלי הפתעות מיוחדות.
אני חושב אם כן שאסיים את הפוסט. זו הייתה דרישת שלום.
אוהב ומתגעגע, אבל לא חוזר (גם אם לא עזבתי ב100%, אבל אם להודות על האמת - גם כבר לא כ"כ רחוק מזה....)
נ.ב - אני כמובן ער כמו באמצע היום עכשיו (מה שחבל כי מחר אני אהיה גמור). יש מצב שאני אנצל את זה לקריאה נוספת כאן באתר המשוקץ:)