היה היה לי בלוג

כן, צפוי יום חם, ויהיו עוד כמה, אבל מבחינתי הקיץ עבר. הימים כבר מתקצרים, ונראה שיותר גרוע כבר לא יהיה - לא השנה, ואת מה שהיה שרדנו.אני גם מהמר שיהיה חורף חורפי.
אז זהו - חסל סדר מזגנים בקרוב, חוזרים לטייל קצת, מפסיקים להסריח מזיעה ולהתקלח לעיתים תכופות.
חוזרים לדיאטה (התחלתי טוב, ואז נטשתי קצת יותר מדי. אני כבר מותח מאוד את הגבול הלגיטימי של זה. וסה"כ הייתי מרוצה עם בטן קטנה יותר, אם כי לעולם אין לדעת אם התחושות הטובות והרעות קשורות ישירות למצב השומן, אבל לפחות מההיבט הברור של בטן מצומצמת נהניתי. ובכל מקרה- אני לא רוצה להכנס למקום של אכילה מוגזמת שלאחר דיאטה שמובילה למשקל יותר גדול ממה שהיה לפניה), חוזרים למחשב פנוי יותר (הילדים יהיו בבצפר רוב היום - טוב - בבוקר, ולגדולה שלי יש גם לא מעט פעילויות אחה"צ. השנה, ובייחוד בקיץ, פייסבוק+צפייה ישירה בסרטים ובסדרות - חלקם אגב ללא תרגום - יש גם אספקט חיובי, הושיבו אותם ככובשי הטריטוריה הזו. ואנחנו לא בעד מחשבים בחדרים - סכנה לנוער. בכלל - האלימות וההפקרות הגואים מאוד מדאיגים. כל פעם אני מוצא סיבות נוספות להיות מודאג ומגונן. האם אני אובר-פרוטקטיב. אני לא בטוח. כלומר - נכון שיש דברים שאני אוסר, אבל גם דברים שאני מרשה. וחוצמזה - אני פשוט נדהם מלאן הנוער (כבר מילדות) הולך - איפה שאר ההורים? אפאטיים? באמת לא מסוגלים בגלל העולם המודרני? או שאני אכן צדקן?), חוזרים לעבודה מאומצת, אחרי שהייתי ת'כלס עסוק לא מעט בחופש. כן - אני קצת בסטרס כאן. לאו דווקא במובן של מתח - אם כי האלמנט תמיד קיים בהרבה מישורים כשמדובר בחיים שלי - אני בטוח שכולכם מכירים - מפמפים לנו וצוחקים עלינו ואיתנו קטסטרופות השכם והערב וגם עמוק לתוך הליל. לא - אני מתכוון יותר בקטע של טונה דברים שאני עושה. ושני מקומות עבודה שהיו תלויים באוויר לקראת שנה הבאה, ננעצו בחזרה. ויש עוד הרבה פרוייקטים ישנים שאני שואף לקדם, ועוד חדשים (לדוגמא - ליין של מופעים שלי בהם אני מארח אמנים. תבואו. הפעם הראשונה ב14.9 בצוזאמן - זוהי פינת הפרסום. לא באמת - אין לי שמץ של מושג איך הליין הזה ימריא - עסק סבוך, שלא אכנס אליו כרגע - אבל לו ימריא - בדמיון שלי הוא יכול להיות חוויה אמנותית מתפתחת מגוונת ומתמשכת. ובכל מקרה - טוב - כך נדמה לי, שאני חוזר לשיר על הבמה. כל עוד הביטחון העצמי והיכולות שלי מאפשרות לי - נדמה לי שראוי לנצל את זה. לפחות בשבילי - נקווה שגם בשביל העולם).

טוב - כמו שאתם רואים - לא חסרים נושאים לכתוב עליהם - ומישהו כנראה מתעניין - לפחות פה ושם, ובכל מקרה - זה צורך שלי לכתוב קצת מדי פעם - זה בראש ובראשונה בשבילי, ונראה בהתאם (לטוב ולרע וכיו"ב). למה אגב באתי לכתוב כאן? -נו, מין הרגשה של להיות חביב וחברותי במקום שחביב וחברותי אליי. שורה תחתונה - גם אם בחרתי, ולא משנה למה, שלא לעשות את האתר למשכני המרכזי, הרי שבשורה התחתונה - אני מרגיש כאן רצוי. אז כדאי שאתייחס בהתאם:) - יחד עם זאת - אם אתם באמת רוצים לעקוב אחרי כתיבתי - פרסמתי איפה... (לא שכתבתי שם בינתיים יותר מדי, אבל שם אני מתכנן לכתוב...). וכן - כולנו יודעים שסביר להניח, ויתקבל ככל הנראה בברכה ע"י כל המעורבים, שגם פה עוד אפגין נוכחות, וכרגיל - לא ברור כמה למה ומתי:)

שנה טובה לכם