מכירים את השיר? סביר להניח שאפשר לפרשן אותו כמתחת לגיל ההסכמה. באותה מידה אפשר לפרשן אותו גם כמעל, האמת. באותה מידה הוא מרמז לגיל צעיר בהרבה...
התרבות שלנו מלאה בהצגה מינית של ילדים מחד, והכחשה מטורפת של המיניות שלהם מאידך. לא שאני מומחה בנושא, אבל יש לי תחושה שבחברות אחרות לא הפן הזה ולא הפן הזה הוא כ"כ מוקצן.
ולמה אני נדרש לנושא?
האמת - היה טריגר בדמות סערה זוטא שעורר דניאל עוז עם ה"לוהט אבל לא לעניין" שלו. שאניח שכולכם שמעתם על זה? האמת - אני מגלה שהפיד שלי בפייסבוק מנפח במידה רבה את השוליים למרכז העולם. מצד שני - אפילו יהורם גאון דש בנושא במרומז ומבלי להזכיר שמות בתוכניתו הארצית מעל גלי האתר.
מה שאותי הטריד היה העובדה שאי אפשר בכלל לכתוב בנושא מבלי להסתכן. מבלי שתקוטלג כאויב הציבור. ולא משנה באיזה צד אתה. אם אתה במקרה אומר משהו שממנו משתמע שאתה לא מגנה פדופיליה (אהבת ילדים) עוד לפני שנחשבה מחשבה בכיוון אז אתה אויב הציבור, ואם אתה אומר משהו בגנות העניין מהצד השני הרי שאתה מק'ארתיסט.
כמו כן הטרידה אותי העובדה שהייתה התעלמות די גורפת מהתעסקות במיניות של ילדים ובדיכוי שלה. הופה - הנה, כל הציידים מרימים את ראשם. עוד היה לנו ספק קל שבקלים באיזה צד אתה. עכשיו נגרוס אותך לעפר. אם תפרסם את הדברים הללו הם יזכרו לך לדראון עולם. תוקע ציבורית, תאבד את פרנסתך אולי אפילו, וכל מאבק ממלכתי שלך יוכתם מעתה והלאה.
כן, הדבר הגדול האחרון שדניאל עשה לפני, שאני נתקלתי בו, היה המאבק נגד הגזענות בנצרת עילית. מישהו עוד זוכר לו את זה? האם הוא עוד יוכל ליטול חלק בהנהגת המאבק הזה מבלי שידבק בו, ובמאבק, רפש? שאלות קשות.
אז למה לי להתעסק בנושא? ובכן - א', כי היה טריגר כאמור שגרם לי להתחיל להרהר בו, אבל מה שמעניין הוא מה שגרם לי להמשיך להרהר בו, וזו המחשבה שאולי אכתוב משהו בנושא, וכל התהיות שעלו בעקבותיה. כלומר - הנושא נהיה כפול - גם ענייני, וגם תדמיתית-ציבורית. בכל אופן ההתעסקות בראשי התעצמה והנה - בסוף החלטתי לשחרר מעט את השסתום.
זכורים לי מספיק מקרים אחרים, בנושאים אחרים, שרובם היו קשורים למיניות, שבהן המיינטון היה הפוך משלי (גם אם הדיעה הנגדית נשמעה ברורה וצלולה) שחשבתי אם להוסיף את הזוויות המיוחדות שלי (ולו ברמת המסננת האישית) או אפילו סתם לתמוך ולתקף דיעה כזו או אחרת שנשמעה סביבי. ונדמתי. ואומרים כבר - מי שכ"כ מפחד מהצל של עצמו - אנה הוא בא? ואנה באה החברה שלו?
טוב, לפני שאולי נכנס לנושא קצת יותר לעומק, נדון בקצרה בחוליים אחרים שלי מול הפלטפורמה, כולל החלטה:
אז היה ניסוי או החלטה שאכתוב כאן פעם בחודש. נראה לי מיצה את עצמו. לא אומר שאטוש כאן סופית. הבלוג הזה ידע עליות ומורדות, וגם תקופות ארוכות של שפל מסוג זה או ממין אחר. אבל אני מסיר מעצמי מחוייבות לכתוב כאן פעם בחודש, או אפילו אי פעם. לצורך העניין - כל פוסט מעתה והלאה הוא שוב פוטנציאלית הפוסט האחרון בבלוג, כולל הנוכחי. וכאילו שזה לא היה ככה בפועל עד עכשיו. אז מה? אשאיר אתכם עם טעם של פדופיליה מוקצית ואקצה את עצמי עוד קצת?
הפצצה תמיד יכולה לבוא. אולי כבר הזכרתי שפעם תלמיד שלי נטש אותי כשגילה תמונות עירום אמנותיות (בעיני עצמי) שלי ברשת. אני הרי לא, איך לומר, מקפיד על אנונימיות - מטעמים שנעים בין מה הטעם לבין לתמך את השוליים ע"י נתינת פנים. אבל סנסציה של ממש עוד לא עוררתי. היא תמיד יכולה לבוא. לצורך הדיון והמציאות - גם בעוד זמן רב על דברים שנעשו בעבר.
על הבית אני לא רוצה לדבר בהזמנות זו - כבר כתבתי בעבר מה דעתי והרגשתי לגבי לכתוב כאן. על הבית האמיתי? אולי - קצת קשה לכתוב כאן. כתבתי על זה טיפה בבלוג השני לאחרונה.
מה עם הקהל? הקהל לא מאוד ברור גם כן. אני הרי לא מעורה כמעט בכלל, וגם ה"פטרון" שלי כבר מעורה הרבה הרבה פחות. המונה דופק, אבל משמעותו לא ברורה.
טוב, נראה לי שהבהרתי את עצמי. לפחות לעצמי, כהרגלי. אעשה הפסקה, ואז אדון במיניות אצל צעירים, והיחס ביניהם לבין מבוגרים. מניח שזה יהיה בקצרה...
(ובאופן דבילי)
-------
אז... מכירות את זה שאתן באות לשיעור חלילית עם הבת שלכן, וחצי מהשיעור היא דוחפת את החלילית בין הרגליים, סתם מחזיקה אותה שם או "רוכבת" עליה כל עוד היא לא צריכה לשים את זה בפה? אה, לא? אני דווקא מכיר את זה די הרבה בגילאים של ה"לוהט אבל לא לעניין". כמובן - מעולם לא אמרתי דבר. התעלמות היא המפתח. מעניין מה חושבות לעצמן אותן אמהות. האם הן מתות מבושה או דאגה? ובכן, רק למקרה שלא ידעתן - אתן ממש לא לבד. ומה שמעניין - התופעה לא קיימת אצל בנים. לא אוכל למסור על כך עדות אישית על כל פנים.
אז - דיכוי של התעסקות במה שנגדיר לכל הפחות כהתעסקות עם החלק הזה של הגוף, אם לא כניצני מיניות, ויש שילכו רחוק מזה. אני לא חושב שאני הולך רחוק כשאני מציין את זה, או כשהמחשבה שלי נודדת להרהור בעניין. בדיחות החליל הרי נפוצות ביותר, ולראות את זה פיזית זה לא בדיוק משהו שלא מתקשר עם דברים אחרים. אני לא חושב שאני סוטה גדול. אבל סתם - זו אולי סיטואציה קצת פחות מדוברת מכך שילדות, ובוודאי נערות צעירות, מרוחות בימנו על פרסומות באופן מפתה. מפתה פדופילים, כמובן. אין שום ניסיון להציג מיניות. בטח לא מצד האמא. מקסימום המפרסם הסוטה החרמן אויב החברה, וגם אין כמובן שום דבר מיני בצעירה. כן, בחברות אחרות ו/או בתקופות אחרות הן כבר התחתנו, או לכל הפחות - הזדיינו. סליחה - זויינו. מזל שדיכוי האישה נגמר. אחרת היו לנו תופעות מקובלות כמו מוחמד שהתחתן עם "בחירת לבו" בגיל ה"לוהט אבל לא לעניין" או אפילו יהדות שמתפלפלת על מה מותר ומה אסור עם תינוקת.
ובכלל - אפשר להאשים את תעשיית הפורנו שמנצלת נשים, וגורמת להן להיראות כמה שיותר ילדותיות. ל51% מאוכלוסיית העולם הקורבנית אין כמובן שום רצון לגלח את המפשעה, או אפילו חלקי גוף פחות אינטימיים, ורצוי להיות רזה כמו ילדה, אם כבר. סתם - כדוגמאות.
האמת - אני הרי גבר, ולכן, כאחת האמיתות הנפוצות, אין לי סיכוי להבין את הצד הנשי. מעניין שהטיעון הזה לא תקף כ"כ הפוך... אבל גם אין לי יותר מדי רצון או אפילו יכולת לסתור אותו.
לכשעצמי? אני יכול לומר שאני מורתע מספיק. בהחלט - נערה צעירה, צאי מדעתי. ואם את כבר שם, לפחות שלא ייווצר לי קיבעון עלייך או לשכמותך.
אני מורתע - למה לי להסתבך? ובכלל - למקרה שזה לא היה ברור - יש מספיק פנטזיות בוגרות יותר.
אבל הפרה הקדושה הזו, הטירוף הזה, קצת משגעים אותי.
כי בשורה התחתונה - אם אתה מאמין שמין הוא דבר טוב ויפה, אתה לא רוצה למנוע אותו, ואתה לא רוצה לעטות עליו הילה אפלה של רוע ושל איסורים.
ואני לא מדבר על אונס, למרות שמפתה, ואני לא מדבר על כוחניות, על ברוטליות, ועל ניצול שממית* ו/או פוצע את הגוף/נפש.
אולי כן על כל מיני מושגים כמו סטטוטורי, או יחסי מרות, שהקוד לגביהם ע"פ החוק ככל הנראה מוגזם.
אבל אם כבר מזכירים פגיעה נפשית - בעולם שחושב בצורה מסויימת, ולא משנה אם בפנים (או בחוץ) אנחנו חושבים שהיא דפוקה, צריך לקחת בחשבון גם מה זה יעשה לפסיכוטיות של קורבננו או "קורבננו". בכל אופן - הכוונה היא כמובן - אם אתם טיפוסים שדברים כגון אלו מעניינים אתכם. ואם לא - יש לנו כלים חברתיים וחוקיים, שלא לדבר על כמה פסיכים מאיימים שלעיתים אף מבצעים, שיעזרו לכם לחשוב שזה "לא לעניין".
....
במקרים כאלה אני תמיד מנסה להזכר בדברים לא הולמים שבהם הייתי מעורב כילד. תמיד צצים כמה. לרוב לא עם אותו הגיל בדיוק, ואפילו בערך. חלק במה שהיינו מכנים ילדות מסוג הפדופיליה הקשה, וחלק מגיל הנערות, הנסלח יותר. רבות מהסיטואציות הנגישות לי - דווקא עם מבוגרות ממני.
לא - בפועל לא עשיתי כמעט כלום עם כמעט אף אחת אי פעם. החיים הממשיים שלי די יבשושיים סטטיסטית, אבל יכול להיות שהם גם פספוס, בהתאם, ובטח שלא אשפוט מישהו שמבלה. ולא משנה מאיזה צד של המתרס הוא או היא. רק ש - אנחנו כנראה צריכים לעשות את זה בזהירות כפולה ומכופלת. למציאות הזו נדונו לעת עתה. לפחות כך נדמה לי.
כל טוב בינתיים,
שלכם,
עדי
----
(נו, אז מה אתם אומרים - פוסט לוהט או פרווה?)
*לא התכוונתי לזאופיליה
----
אה כן, ובסופו של דבר כל הנ"ל מקורם לא רק בנסיבות החברתיות אלא גם במה שדפוק לנו בד.נ.א - רק על ההקשר הזה אפשר להתפלסף שעות על כל אחד מתתי הנושאים הרי. ואם כבר להתפלסף - גם לדון במה זה רע ומה זה טוב. נו - את עולם התוכן שלי אתם כבר מכירים. אלא אם כן נתקלתם בי לראשונה כעת. אז כאמור - גם אם לא נחפור - הרי שדברים כגון אלה הם חלק מנקודות המוצא והנחות הבסיס
