היה היה לי בלוג

אני לא יודע יותר מדיי על אולמרט. שמחתי כשבנאום הניצחון שלו הוא דיבר על הרבה דברים שבקונצנזוס שהתגבש בשנים האחרונות. קונצנזוס שמאלני יותר. כזה שמעדיף משא ומתן, מכיר בצדקת הצד השני, וכזה שגם מכבד קהלים בחברה.
אבל ככל שנוקף הזמן מאז נראה שהמדינה הולכת לכיוון ההפוך בהרבה תחומים. כאילו הנאום היה מס שפתיים לבוחרים. הרי מי מכיר את אולמרט? מתי הוא היה בעמדת מפתח? ופרץ - קצת אותו כנ"ל. עמד בגבורה מול נתניהו בזמנו. גבורה שהסבה הרבה נזק ומעט תועלת. אז מה יש לנו? - שני עקשנים כוחניים בלי אג'נדה ברורה שנסחפים אחרי פופוליזם. ובארץ הזאת מאוד קל לבחור לכוח. למקום מתלהם. למקום של כבוד בסגנון ערסים.

אולי אנחנו במזרח התיכון. אולי הצד השני מבין רק כוח. בתכל'ס - אני "אוהב" את הפתגם "הפוסל במומו פוסל". הדרישות של הכוחות הנלחמים מולנו. הסיבות והמניעים האידיאולוגיים שלהם הם יותר מוצדקים מאיתנו. מדובר בעמים שרוצים בחזרה אדמה שנכבשה, שרוצים ריבונות, שרוצים כבוד לזכויותיהם. אם מקשיבים טוב - זה מה ששומעים ממי שבד"כ מנמק את פעולותיו נגדנו. נכון - יש גם מי שהרטוריקה שלו אחרת - רוצה להשמיד יהודים מתוך שנאה לא רציונלית. אנחנו לא ממש שומעים את זה מהחמאס או חיזבאללה. יותר בכיוון של אחמדינג'אד.

נכון - התקיפות כלפינו מכוונות בעיקר נגד אוכלוסיה אזרחית. חשוב להבדיל ביניהן לבין פעולות צבאיות כדוגמת תקיםת מוצבים או חטיפת חיילים, אבל! - הרבה יותר אזרחים מהצד השני נפגעים במלחמה הזו. שוב - ישראל כוחנית וברוטלית בפועל.

בפועל יש פתרונות אחרים להתמודדות עם המצב, שאינם כוללים כניסה למלחמה כוללת - אגב, מצב שעליו אנחנו הכרזנו. הדיפלומטיה צריכה להיות הרבה יותר חכמה ותקיפה. שוב - לבוא עם דרישות לגטימיות ולהיות מגובים בהתנהגות נאותה מצידנו.
הצבא צריך להיות מאומן הרבה יותר, רענן, בעל נהלים למנוע פאשלות שקורות בסיטונות.
האמצעים להתגוננות צריכים לשים טכנולוגיה בעדיפות גבוהה. רבות דובר על אמצעים לחיסול רקטות תלולות מסלול במעופן. רבות דובר על אמצעים לזיהוי מנהרות או בכלל נוכחות אויב באזורים שמסכנים אותנו. מעט מאוד נעשה בתחומים אלו. מעט מאוד, ולאט מאוד.

מדברים על משעל עם בהחלטות חשובות. מישהו חשב לשאול את העם האם הוא חושב שלחימה בהיקף נרחב היא הברירה המועדפת עליו? יש ערוצים של משא ומתן לפתירת משברים. הערוצים האלו לא רק שלא ממוצים, אלא שפעמים רבות ישראל מושכת ידה מהם ומערימה מכשולים על עצם קיומם. הפוסל במומו פוסל. אצלנו מעדיפים כוחניות. אין עם מי לדבר.
מחיר המלחמה גבוה לשני הצדדים. רגיעה עדיפה. אני לא רוצה לשלם בעצמי, ולא רוצה לגרום לצד השני לשלם. קודם כל בחיי אדם. אבל יש גם מחיר עקיף. הכלכלה למשל, שניזוקה בכ"כ הרבה ערוצים מיידיים או לטווח הארוך מתנקמת בנו. פגיעה בסביבה. בתחושת הביטחון והשלווה האישית. המחירים הם גבוהים. עדיף לשמור על שקט, ולנהל משא ומתן גם במשברים, וגם על פתרונות כוללים למצב. וכדאי להפנים שגם לצד השני ישנם טיעונים מוסריים. הצדק, כך נדמה, מצוי אצלו.

אמר ביילין -בעניינים רבים בסופו של דבר המדינה מגיעה למוצר ביילין. למה לא ללכת בדרך ביילין ולשלם מחיר ביילין? הפעם האחרונה שקראתי אותו מתבטא כך הייתה בהקשר להתכנסות.
כדאי לזכור שזה נכון גם הלאה. אנחנו מנהלים עימות כוחני כבר הרבה מאוד שנים. מנסים להפגין עוצמה שתצרוב בתודעה. בד"כ מה שקורה הוא שמתנהל מאבק בטווח קצר שעליו אנו (כן, גם הצד השני - זה לא מנחם אותי - להיפך) משלמים מחיר גבוה, ואחרי תקופה אנחנו חוזרים שוב לאותה נקודת התחלה - כאילו לא נצרב כלום. הגיע הזמן להחליף דיסקט!

אני מתעסק כאן בפוליטיקה. לא יוצר כלום בעצמי. רק משמש פילטר. אולי מישו מבין קוראיי המועטים יעביר את זה הלאה. אולי בסוף יהיה לרצון השמאלני פתח משמעותי להתבטאות ולהשפעה שלפי ההגיון שלי כולנו מקווים לה. האדם הוא קטן. חסר אונים. הממשלה לא שואלת אותו יותר מדיי. אולי פעם ב4 שנים כשהולכים לבחירות. ואז הממשלה ממשיכה להתנהל לפי רצונה. כי יש הרבה מתנגדים להרבה מהלכים של הממשלות השונות. גם בקרב תומכיהן בבחירות. מי שבכלל טרח להצביע. כמעט 40% מבעלי זכות הבחירה לא טרחו להשמיע את קולם. אומרים שבכמות הזאת יש נתח ניכר של שמאלנים. ואני שואל - האם אין יותר סיכוי שלו היינו נותנים את קולנו לאדם כמו ביילין (או אולי לי בעתיד) שדעותיו היוניות ידועות, הייתה נמנעת הסלמה נוספת ובמקומה היינו זוכים לשלום ופריחה?

לא ברור למה אני כותב בכלוב. יש כאן אווירה של אתר הכרויות. אני מניח שזאת אחת הסיבות המרכזיות לכך שלרוב הדברים שלי כאן אין תפוצה של יותר מכמה עשרות קוראים.
בכתיבה בכלוב אני מזדהה עם קהילה (אתם) שנרדפת כסוטה ומסוכנת בידי מתלהמים רבים. אף 1 לא ביקש ממני, והגעתי לכאן גם מתוך קירבה אישית וגם מתוך צד מעט סוטה או פרובוקטיבי שקיים בי. עדיין - לי חורה הרדיפה של זכויות האנשים לבלות כראות נפשם מבלי להיות נרדפים (גם פיזית) ומוכפשים. זה נכון לגבי בדס"מ, לגבי סמים, לגבי הומוסקסואליות (ישראל הולכת וכובשת מקום של כבוד בקרב המדינות החשוכות גם בעניין זה כידוע לכל על רקע ההתנגדות למצעד הגאווה) וכל תחום דומה.

הגיוני שאמצא במה אחרת להתבטאות. בינתיים אני מקווה שהועלתי כאן למישו, ולו רק לשם הידיעה שיש אנשים "שפויים"