תוכי 1 האיץ בי לכתוב את רשמיי והנחיותיי לפני לשם שינוי. תזכורת: בעבר היו לי ביקורות ודיאגנוזות עקב מפגשי ההופעה. העניין הוא שזה כנראה יצא פוסט מבולבל, אבל אם אני אחכה למוזה - וול, השיטה לא מוכיחה את עצמה תמיד כמסתנכרנת עם דדליין, ואני בהחלט יכול לראות את הצדק בעמדתו.
נו - כבר מבולבל, לא? למרות שעם הגיון פנימי - פשוט לעקוב אחר מורכבות המשפט ונפתולי האסוציאציות לקישור נכון של חלקיו. כמעט כמו סגנון השירה שלי.
המספר המצומצם של הקוראים שלי כאן כבר החמיא לי כמה פעמים בעבר על השירה הזו. למעשה - גם כאן, וגם במקומות אחרים שאני מתבטא בהם, מצאתי את עצמי כותב לא פעם בעקבות עידודם של אותם מגיבים ולמענם. חלק כתבו לי בתגובות כאן, וחלק גם הפתיעו אותי במפגשים סביב ההופעות - אנשים שלא ממש ידעתי על קיומם, ובטח לא שהם צרכנים שלי, שניגשו, הציגו את עצמם, הביעו את הערכתם וכו'. כיף
כשאני מופיע עם דן בפורמט הזה אני אפילו לא מס' 2. חלק מקבוצה שיש לה כוכב. חלק מתיפקוד שאני מכיר ומכיל, אבל רחוק מכוכבות. בכל זאת אני נהנה כי אני אוהב את דן, אוהב את המוזיקה שלו, אוהב את הפעילות הסטייטמנט והשואו שלו, וכצ'ופר אף מעריך את כל הנ"ל. עדיין - גם אם בהרגשה הסוביקטיבית אני בסה"כ בורג (מאושר אמנם) קטן במערכת, הפידבקים שאני מקבל בכל זאת בהופעות הללו מפתיעים אותי ומעניקים גם פן של שמחה על ההערכה האישית.
לקראת ההופעה הספציפית שתתקיים מחר עושה רושם שיש וייב מאוד מיוחד, ובאז גדול. אנשים מרגשים בכמות ההערכה והאהבה שהם מפגינים כלפי דן עצמו, כלפי המוזיקה והיצירה שלו, כלפי תיפקודו כסמל של הקהילה, ואפילו בהתבטאויות הבוגרות והפוליטיות לגבי חשיבות התמיכה באמנות, במוזיקה, ובשליחים הספציפיים והפרטיים, ושוב - הכל נעטף באהבה גדולה לנושא הדגל הספציפי מאוד שלנו (ואני אאוטסיידר!) וגם - כדי שיהיה מתוק - בהמון סליזיות צבעונית לסוגיה השונים.
מה אומר - גם אם הערב של מחר לא יהיה הצלחה מסחררת מאיזושהי סיבה (וכנראה שהוא יהיה!) או שהמקום לא יהיה מפוצץ (מה שיהיה חבל והסיבות כבר פורטו כאן השבוע בכלוב במספר הזדמנויות, אבל שוב - לא עושה רושם שיקרה) - ההופעה מחר חשובה ולו רק בזכות כל מה שנתגלה כאן בימים האחרונים. כולי תקווה שהאפקט המדהים הזה יתפוצץ בזיקוקי דינור מחר בלילה.
אוהב אתכם
אני
וכמובן - תלמדו את כל השירים בע"פ שתוכלו להיות קהל שהוא ממש חלק מההופעה - זה יהיה אדיר לשמוע 300 איש שרים איתנו בגרון ניחר ומבצעים במקביל מעשי זימה במקומות הנכונים
לפני 17 שנים. 9 במאי 2007 בשעה 18:58