הפינה שלי

בשנה האחרונה חוויתי כמה משברים.

בחיי האהבה, בקריירה. 

הייתי במקום כל כך נמוך שלא רציתי לדבר עם אף אחד אבל בתוכי ידעתי שהמצב שלי לא טוב.

ערב אחד כדי להשתיק את הקולות שהתרוצצו לי בראש לקחתי את האוזניות ויצאתי לרוץ.

התאהבתי בזה. הריצה הפכה למדיטציה בשבילי.

בהתחלה הריצה קשה ואתה חושב לעצמך אין מצב שאני רץ ק"מ ברצף. 

אחרי שנה אתה עושה בדיוק מה שעשית לפני שנה ומופתע מהתוצאה.

מסתבר שגם היום לפני שנה רצתי, פחות או יותר גם באותה שעה,רק שלא זכרתי את זה(השעון הודיע לי).

מאחלת לעצמי השנה להגיע לכל היעדים שהצבתי.

בינתיים ממשיכה לרוץ.

יהיו חצי מרתון וגם מרתון. כזאת אני-אישה משוגעת :)

היום ה-5 ק"מ האלה היו בקצב הכי איטי שלי.

 Keep running everything you need will get to  you at the right moment

🏃

או בנימה כלובית זו: שנה אזרחית טובה, תזדיינו מלא.