סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

תהום​(מתחלפת)חשבון מאומת

להיות השמש

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני שנתיים. יום שלישי, 26 בנובמבר 2024 בשעה 5:11

הרבה פעמים אני תוהה עד כמה המקריות של סיטואציות היא אכן מיקרית.

כמה ימים שתקוע לי שיר בראש הליכה אקראי בפלורנטין ומולי חולף הסולן.

 

״אם אתה רוצה ללטף אותי אז תלטף אותי עד שתאלף אותי.

ואם אתה רוצה למשש אותי אז תמשש אותי עד שתייבש אותי.


הממם אותי

עד שתסמם אותי 


אם אתה רוצה לחרמן אותי אז תסבן אותי עד שתחרפן אותי.

ואם אתה רוצה לעצור אותי אז תחקור אותי עד שכבר תשבור אותי״

 

 

 

לפני שנתיים. יום שני, 25 בנובמבר 2024 בשעה 1:17

לא להתרגש מהמילים המרושעות שיוצאת מאבא שלי

זה לגמרי משהו שלו שהכי נורא בזה שהוא בכלל לא מתכוון להגיד כזה דבר שזה פשוט יוצא ממנו.

ואין לו מושג כמה משקל יש למילים האלו.

 

מזל שהיה לי בוקר מושלם בערבה

 

 

 

לפני שנתיים. יום ראשון, 24 בנובמבר 2024 בשעה 17:37

לפני כעשור וחצי האיש היקר שלצערי כבר לא איתנו אמר לי ״ברגע שתלמדי להיות ולהנות עם הלבד שלך תוכלי להכיר גם את הביחד שלך.״

אז הייתי בעצומה של הפרידה הקודמת מונוס אבל הייתי בת 22 ולא באמת הבנתי דבר ומהותי על החיים, אחרי החופשה הזאת המילים האלו מקבלות משמעות אחרת לחלוטין.


כשהגעתי בחמישי לאילת גברבר צעיר, מקסים וחתיך הזמין אותי לארוחת ערב של שניצלים, אורז וסלט.

למעשה הוא סיבה מהותית נוספת לנסיעה שלי, לעשות עדכון לקשר שלנו במצב הנוכחי.

בניגוד לאבא שלי שנטש ונוטש בכל הזדמנות שיש לו, אני פועלת אחרת והיה חשוב לי להגיד ויותר להראות לו שאני נשארת נוכחת בחיים שלו והוא בשלי למרות שאביו ואני כבר לא ביחד.

הזמן שלנו ביחד היה נהדר דיברנו בכנות ופתיחות, צחקנו. הכל הרגיש טבעי ורגיל כזה ללא דרמות.

שאכלתי מהשניצלים המעולים אמרתי לו שאני מרגישה נחת שהעברתי לו את המורשת המיוחדת שלי להכנת שניצלים נדירים.

פגשתי את החברה החדשה שלו ואני מקווה שלא נחליף טלפונים כי ברגע שזה קורה הוא נפרד מהן והטלפון שלי מלא במספרים של האקסיות שלו.


בשישי הרגשתי ניצחון בכל שלמרות כל החששות, הפחדים וכו׳ הצלחתי לצלול בקבוצה ללא הבאדי הקבוע והאהוב.

הרגשתי את הנחת והתחושה המיוחדת שיש כאשר הצלילה מפסיקה להיות טכנית והופכת להיות מהנה.

הייתי גאה בעצמי על הצוללת שאני, שמקבלת פידבקים חיובים מהמדריך, הבנתי כמה חשוב לשמור על ההשגים האלו. ויותר מהכל הרגשתי שעכשיו הצלילה מקבלת את כל מה ואיך שאני אבחר לאת לזה מקום בסדר העדיפויות שלי.

דבר נוסף גיליתי שאני די סנובית ולא מוכנה לצלול עם כל אחד שרק סיים קורס ורוצה להיכנס איתי למים. ממש לא יקרה אני בוחרת את הפרטנרים שלי בקפידה גם אם זה אומר לוותר על צלילה.


אחה״צ הייתי ללא תוכניות מיוחדות והחלטתי לתת לרגליים שלי להוביל אותי לטיול רגלי שהיה חווי במחשבות על הקשר הזוגי שהסתיים, מה היינו אחת עבור השניה. המחשבות היו עצובות וכואבות אבל גם נעימות ומרגשות כי לדעת שלפחות פעם אחת בחיים חוויתי את העוצמות האלו ואיזה כיף שהיה לי את הפרטנר הנכון לזה.


בשבת כבר הקצב היה יותר עמוס אבל עדיין היה זמן לשנ״צ איכותי.


החופשה הזאת הייתה נחוצה מכל כך הרבה סיבות ורגע לפני שינויים גדולים שבדרך.

למדתי על עצמי כל כך הרבה, נצלתי המון כלים שיש לי.

המון שיחות עמוקות וחשובות, הרבה חוויות ראשונות, המון דמעות, הרבה חיבוקים עוטפים ואוהבים, הרבה יין איכותי והמון טבע מושלם.

 

 

וזאת התמונה היחידה שצילמו אותי 

״... קורץ צהוב צהוב מתוך האפלה״

לפני שנתיים. יום שבת, 23 בנובמבר 2024 בשעה 16:37

מרגישה

ולפעמים מילים הן לא מספיקות.

 

 

 

 

לפני שנתיים. יום שישי, 22 בנובמבר 2024 בשעה 7:37

כמה חרדות, כמה מחשבות, כמה היסוסים ובסוף הצלחתי ועשיתי זאת נכנסתי למים לצלילה נעימה וטובה.

כולם במועדון נורא דואגים לי, עוזרים וגורמים להכל להיות הרבה יותר נעים ורגוע.

 

לפני שנתיים. יום שישי, 22 בנובמבר 2024 בשעה 1:46

הפעם הזאת באילת היא הכי שונה עבורי שאפשר.

לדעתי יותר מעשור לא הייתי ללא ונוס ואף פעם לא הייתי כאן לבד, למעשה אף פעם לא הייתי בחופשה/ טיול לבד.

 

הנסיעה הייתה מיוחדת ושונה למרות המחשבה העדפתי לוותר על זריחה במכתש לטובת שינה טובה בלילה ובשעות הבוקר נכנסתי לרכב ונסעתי לבדי,

למרות שנסעתי לשם כבר עשרות פעמים, הפעם זה שונה כי זה רק אני.

אין לו״ז צפוף כדי להספיק ולמצות כל דקה פנויה אני קובעת מה ואיך יהיה.

זאת בעיקר עוד חוויה שאני מייצרת לעצמי בנפרד ולכן לא הצעתי לאף אחד להצטרף.

 

רוב הגברים שסיפרתי להם שאני נוסעת לבד הרימו גבה וזה היה מעניין.

בנסיעה עצרתי ברוב המקומות השווים והיפים. 

באחת הנקודות ליד בהרי אילת הרגשתי את השריר ברגל והחלטתי לעצור במקום בטוח לטובת שיחרורו. אני מניחה שזה היה משעשע לראות בחורה יוצאת ומתחילה לקפץ.


שהגעתי למלון הקבוע מנהלת הקבלה שמחה לראותי ואמרה שהיא שמחה שבאנו שוב ותיקנתי אותה ואמרתי הפעם זאת רק אני.


עשיתי סיבוב בעיר והרגשתי שאני חווה את אילת לא נכון וירדתי לקו המים ואז היה החיבור הנכון והרגשתי את האהבה הזאת שיש לי כאן.

אין לי מושג מה ואיך תהיה החופשה הזאת עבורי בנתיים היא נעימה, עצובה, מצחיקה, שונה, מיוחדת, מרגשת ומלאה באהבה.


הזמן לעצמי עם עצמי, השקט השינוי ואולי החוויות שיגיעו מאד נחוצים לי בנקודת הזמן הזו בחיי.

 

לפני שנתיים. יום חמישי, 21 בנובמבר 2024 בשעה 19:35

- אז לאן קשר מתקדם בסופו של דבר?

״- קשר מתקדם לאן שטוב.״

❤️

לפני שנתיים. יום רביעי, 20 בנובמבר 2024 בשעה 12:23

את לא יכולה לצפות למשהו שאת בעצמך בעולמך לא עושה זאת.

 

לפני שנתיים. יום שני, 18 בנובמבר 2024 בשעה 6:03

הגוף היה שמח להישאר במיטה ולהתכרבל הראש כבר רץ לשגרת בוקר, אימון, טיפול.

ובכל זאת אכתוב כאן על שיר מיוחד שהמילים הן חלק קטן מכל המכלול של מה שמתרחש בי כאשר אני מאזינה לו.

אין כמו בוקר גשום בשביל לשמוע King Crimson 

 

כוכבים נמוגים

״יום של שקיעה מסנוורת

זהב עובר דרך העיניים שלי

אבל העיניים הסתובבו פנימה 

רק כדי לראות 

כוכבים נמוגים ותנ״ך שחור


צדקה של חבר ותיק

חיוך מעוות אכזרי

והחיוך הוא הסימן לריקנות 

למעני 

כוכבים נמוגים ותנ״ך שחור


שמי קרח, כחולים כסופים 

דוהים לאפור

לתקווה אפורה שכמהה

להיות

כוכבים נמוגים ותנ״ך שחור״

 


וכאן מסתיימת המילים ומתחילה חוויה מטורפת של חיבור בינך לבין המוזיקה מאין סקס מתמשך ומענג וההנאה מתגברת ומתעצמת ועוד ועוד עד הדקה האחרונה שבה מגיע הפיצוץ האדיר וההשלמה החיבור של הכל ביחד.

 

לפני שנתיים. יום ראשון, 17 בנובמבר 2024 בשעה 14:04

הוא הגבר הכי סטרייט שאי פעם יצא לי להכיר, מאופק מאד, אפס בהצגת רגשות, טעם מוזיקלי סביר וריח בושם שאני לא סגורה על זה אם הוא טוב או לא.

בהתחלה היו בנינו לא מעט חיכוכים עד שהיה איזה בלאגן אדיר שטיפלתי בו בצורה הטובה ביותר ומאז נשבר הקרח והוא מאד מעריך אותי.

לפעמים יצא לי לתהות אם יש בנינו מתח מיני, אבל זה גבול בל יעבור מבחינתי.

אם כל זה שהוא לא מפגין רגשות הצלחתי להוציא ממנו לא פעם אמפתיה כלפיי, כמו בפעם שהיינו בעיצומה של פגישה וקיבלתי במייל את ההודעה על הגירושין, לא ראיתי כלום ובאמצע הפגישה אני מתחילה לבכות ומבקשת לסיים את הפגישה. ואחרי שהוא בדק עם חברה מה קורה לי הוא דיבר איתי וניחם אותי.

או היום שעשינו פגישת סיכום ובסוף עוד פעם בכיתי מולו כי הכי כואב לי לעזוב אותם.


עשינו פרויקטים מדהימים ביחד, דרכו הכרתי צלמים מדהימים, זה היה הבייבי שלי שהיה חשוב ויקר לליבי ואני יודעת שזה היה הדדי.