|
|
|
אני מרגישה שאני רוצה לאזן את עצמי, אני רוצה לשחרר את התחושות הקשות ולאפשר לאנרגיה חדשה וטובה להיכנס.
אם אצליח להבין אבל באמת להבין שלא כל העולם סובב סביב התחת שלי.
לא הכל קשור בי ויש המון דברים שלא בשליטתי.
ייצרתי לעצמי הרבה בלאגן כרגע בחיים אבל לפחות אני מצליחה להבחין ביופי שמסביב וזה בהחלט שומר על האיזון.
עוד לילה בו התעוררתי ב 2 בלילה ערנית לגמרי מוכנה להתחיל את היום אחרי 4 שעות שינה.
מזל שהלילה לא ויתרתי לעצמי והצלחתי לחזור לישון.
אתמול התעוררתי ב 3 וכבר לא הצלחתי להרדם שוב.
זה כמעט שבוע או קצת יותר שהלילות שלי נראים ככה וזה מבאס הבוקר נראה עקום ומצריך לא מעט קפה כדי להתאזן.
״אני מאד עייפה מלהיות עייפה
בטוח כמו לילה וליום שיבוא אחרי
רוב הדברים מהם אני מודאגת
מעולם לא קרו בכל מקרה״
אם עד לפני כמה שבועות דברים היו יותר ברורים בחיי, עכשיו זאת התקופה שבה שום דבר לא ברור
לפרקים אני מרגישה מרוקנת לגמרי, השקעה מטורפת שעשיתי הלכה לטמיון.
אני מזכירה לעצמי שההשקעה הכי מוצלחת שלי כרגע תהיה בעצמי.
וגם שעוצמה ויציבות נקבעות לא בהכרח על כוח ויותר על גמישות.
זה הזמן שלי לצאת מאזור הנוחות, להעיז יותר, לשאול את השאלות היותר מדויקות.
ואולי צריך להרוס את כל האימפריה שבניתי כי היא לא נכונה לי כיום וכך אוכל לבנות אותה מחדש, חזקה, יציבה וגמישה יותר עבורי.
למרות שכאן יותר מתאים לכתוב האפס שלי.
אבל אני מרגישה שגם איפוס לא יזיק כרגע.
המון זמן שלא אפיתי ואתמול קיבלתי תזכורת
ושכחתי כמה נעים ומרגיע זה יכול להיות.
🎃🎃🎃 My pumpkin pie
הטלטלות של השנה הזאת עוד לא נגמרו
מעניין מה השיעור שאני צריכה ללמוד בתקופה הזאת.
היום בפגישת עבודה צלם מפורסם אומר לי ״עדשות אוהבות אותך״, הוא אמר את זה על פי כמה תמונות מהפייסבוק ואני חושבת לעצמי לו היה רואה את התמונות כאן מעניין מה אז הוא היה אומר.
ובזמן הזה אני חושבת אני צריכה להשקיע בלק חדש ולחדש את הפינה האהובה
אבל זמן זה מצרך יקר שאין לי הרבה ממנו ובנתיים הכל הולך…
על הבחור הבא כבר יצא לי לכתוב בעבר נקודות מסוימות, אני זוכרת שכיניתי אותו כהחתול, אבל עכשיו זאת ההזדמנות שלי להיפרד ממנו.
הכרתי אותו בערב בו נפגשנו אצל חברה, היא אמרה שמגיע הבחור שאם היא הייתה עושה סקס הוא היה האחד.
היינו כמה חברים אצלה ובשלב מסוים בחור גבוה, רזה, בלונדי עם עיניים כחולות וזקן בהיר נכנס הוא מצא חן בעיניי מהתחלה אבל ידעתי שהוא עם החברה ושמרתי מרחק.
כמה ימים לאחר מכן, החברה ואני מדברות והיא אומרת שממש אין לה חשק מיני והיא כבויה לגמרי ולא רוצה אף אחד והיא מוותרת על הבחור אבל ציינה שהוא שאל לגביי והיא חושבת שזה חיבור נכון בנינו והבעתי נכונות אבל העברתי מסר דרכה שבסוף השבוע אהיה במסיבה ואם הוא רוצה שיצטרף.
יום חמישי הגיע, דפקתי הופעה והוא מגיע לאסוף אותנו נכנסים למסיבה שהיא השטח שלי. אני מרגישה את החיבור, משיכה ועניין. הוא מקסים אותי, כל הערב אנחנו מדברים וצוחקים וזה הולך ומתעמק.
בחור אחר מתחיל איתי והוא אומר משהו שהוא מקווה שארצה לחזור איתו ולא עם הבחור שהתחיל איתי, הוא כבש אותי.
חוזרים אליי שיכורים, מתמזמים בטירוף, התשוקה אדירה ואני נוגעת לא נוגעת בשלב מסוים בגלל האלכוהול אנחנו נרדמים מחובקים.
בבוקר אני קולטת שנשארנו מחובקים הוא עוד ישן ואני מרגישה את הזקפה הענקית, עכשיו זכרתי את מה שהחברה אמרה אבל זה באמת היה מרשים יותר ממה שחשבתי. הוא מתחיל להתעורר ממשיכים להתמזמז אבל אני לחוצה בזמן להגיע לעבודה ומתחילה להתארגן והוא מקפיץ אותי ונפרדים.
אנחנו מדברים וקובעים להיפגש שוב אצלי. הפעם כבר המטרה ברורה, הכנתי את הבית ואותי לקראת המפגש הוא מגיע ואנחנו מדברים השיחה עמוקה, המתח המיני מטורף ואנחנו מתחילים, הוא היה עדין ומתחשב ופעל לאט למרות שאני שידרתי את מהיר וסוער יותר אבל הקצב שלו היה נכון יותר.
אחרי אותו הערב הדברים מעמיקים, אנחנו יוצאים למסע בו אני לוקחת אותו לכל המסיבות שלי, מכירה אותו לכולם הוא נהנה מהתהילה הקהילתית שלי ואני נהנת מהנוכחות שלו בחיי.
אני נזכרת איך אהבתי להתעורר לפניו ולראות איך השמש מלטפת את גופו, הוא לרוב ישן על הגב עם זקפה ולא פעם הייתי משחקת.
ערב אחד הייתי במצב רוח נמוך והוא מזמין אותי לאולפן של חבר שלו, המקום עצום ומגניב מתוכן לפרטי פרטים הם מנגנים קצת ואז החבר מעדכן שהוא יוצא לצלם קליפ ואם בא לנו להצטרף, אנחנו מצטרפים והערב ממש מגניב לראות את כל הלהקה, ההפקה וכו׳
בשלב מסוים אנחנו פורשים וחוזרים לאולפן בלי החבר, זאת הייתה הפעם הראשונה שידעתי שאני מסוגלת להשפריץ.
אני מלמדת אותו לשלוט בי ויצא ממנו משהו מסקרן, בשלב מסוים אני מפסיקה עם הגלולות ולא מקבלת ווסת במשך חצי שנה קצת מלחיץ אבל אני מדמיינת את הילד שלנו עם העיניים הכחולות.
אני מתחילה להכיר את החברים שלו והמשפחה שלו והוא מכיר עוד ועוד מעולמי.
הקשר מתקדם ויש בנינו ריב בו הוא אומר לי שאיזה מין מערכת יחסים זאת אם זאת רמת הרצינות מצידי, בדיעבד הוא צדק פחדתי להתמסר לקשר איתו.
אנחנו ממשיכים לצאת, יש לי מלא זכרונות מתוקים מאז, אבל זה נשאר באותו מקום.
באחת המסיבות הוא אומר לי על בחורה יפה ושאלך להתחיל איתה כדי לצרף אותה אלינו, אני מתחילה איתה אבל באותו הערב לא יוצא כלום, אני יוצרת איתה קשר לאחר מכן ואז אני והיא נפגשות והחיבור בנינו נוצר. לימים היא החברה הכי טובה שלי כבר בערך 15! שנים.
הזמן עובר, אנחנו בערך שנה בקשר בעצימות משתנה. אני מרגישה ויודעת שהקשר שלנו דועך ולקראת הסוף אני נותנת את אקורד הסיום ומקדמת את השלישיה המדוברת לאיזה ערב לאחר מסיבה.
המפגש הזה לא זכור לי כמשהו מיוחד אלא יותר כמשהו שהיה אמור לקרות אחרי אותו ערב ידעתי שנגמרה בנינו המיניות.
מאז מידי פעם יצא לנו להיפגש בכל מיני מקומות והזדמנויות, ראיתי איך מעמדו בקהילה הולך וגדל והרגשתי גאווה מסוימת שאולי זה בזכותי.
אני יודעת שתמיד יהיה מקום כנה של חיבה כלפיו על מה שהיה בנינו ועל התקופה הזאת.
במסגרת העמקה הקשר שלי עם עצמי, אני משחזר במוחי קשר נוסף שהיה לי, שבזמנו לא הרגשתי שאני מסוגלת לכתוב עליו אבל בחלוף כ 15 שנים אני מרגישה שאפשר לכתוב על עצמי של אז, בעיקר בשביל לזכור למה לא.
יצאתי עם חברה לערב סטנדאפ בפלורנטין, הוא ניגש והתחיל איתי ואני לא הייתי בטוחה מאיפה אני מכירה אותו, בחור חמוד עיניים בהירות ושרוט נורא.
החלפנו מספרים ולמחרת הוא כבר התקשר והזמין אותי לדייט, הופתעתי מהחלטיות שלו. הלכנו לאיזה פאב ובאותה תקופה לא היו לי מעצורים אז שתינו בר וחצי צחקנו מלא הוא הזמין אותי אליו וסירבתי והוא אמר שזה מדליק יותר שזה לא מובן מאילו.
אחרי כמה ימים בהם לא הפסקנו לדבר הוא הזמין אותי לתערוכה שלו זה לא היה ערב הפתיחה אבל הוא היה צריך ללכת והרגשתי שזה מראה רצינות לגביי או לפחות ככה סיפרתי לעצמי.
הגענו לתערוכה והיה מקסים, העבודות היו מעניינות והמקום היה מלא אנשים מיוחדים.
באותו ערב הרגשתי שזהו הרגע הנכון ועשינו סקס פסיכי קרעתי לו את הצורה, ציפיתי בדיוק מה ואיך כאילו ידעתי בדיוק מה יהיה.
הוא היה מוקסם ומרוגש בטירוף אני הרגשתי מוזר.
וכך נכנסנו לתוך מערבולת של קשר הוא נורא רצה עוד ועוד ולא פעם הרגשתי איך היחסים בנינו הולכים ומקצינים ובכל הזמן איתו המשכתי להרגיש מוזר ומאד מבולבלת אבל זרמתי כי הוא היה חמוד ולפרקים היה לי נעים.
היה לו קטע שלא היה ברור לי עם טיפות אף ולקח זמן עד שהבנתי אבל לפעמים שקצת מרגשים משהו מטשטשים את התמונה המלאה.
הקשר התקדם והוזמנתי לארוחה משפחתית אצלו, זה היה מפתיע ולא מפתיע בגלל הקשר שלהם.
הגיע המועד והוא אסף אותי והגענו זה היה מוזר ושונה מאד מאיך דימיינתי במוחי.
החברה של אבא שלו אירגנה את הכל אבל זה הרגיש כאילו היא עושה משהו שהיא חייבת ולא בהכרח כי רוצה, היו עוד כל מיני אנשים.
אבא שלו היה מעניין בטירוף ואמר שהוא מבין למה הבן שלו מתלהב ממני.
באותו הערב קיבלתי הצצה כל כך מדויקת על אומנות, תעשייה, כסף והרבה קשרים. הערב התארך ואני הייתי מוקסמת מהשיחה העמוקה ולא שמתי לב לשעה.
חזרנו אליי לקראת השעות הקטנות שכבנו והיה מוזר כמו תמיד. וכשהוא נרדם ואני שוכבת במיטה לא הפסקתי לחשוב על הארוחה שהייתה.
כמה שבועות אחרי הוא הציע שניסע לצימר לעשות סקס, סמים ורוקנרול באותה התקופה לא היה צריך הרבה כדי לשכנע אותי להסכים להצעה כזו.
הנסיעה הזאת יותר מאוחר הייתה ההשראה שלי לסיפור שכתבתי במגזין.
במשך הזמן הכרתי את החברים שלו, קולגות ועוד חלקים מהמשפחה והוא פגש את החברים שלי, את אחותי, היינו מלא שעות מבלים ביחד.
הקשר המשיך להתקדם אבל כבר התחילו להציק לי יותר ויותר דברים, ביקשתי שיתחשב בי ויבוא לקראתי אבל רק הבנתי שאין באמת עם מי לדבר.
המבט שלו בעיניים הפך יותר ויותר לחלול, הדיבור נחלש והרגשתי איך אנחנו מתרחקים יותר ויותר.
ערב אחד אני זוכרת שממש התעצבנתי, קמתי והלכתי משם חשבתי שאולי זהו זה נגמר אבל למחרת הוא הגיע ביקש סליחה חיזר בטירוף והיה הכי מקסים שיש וזאת הייתה הפעם הראשונה שמשהו בסקס פחות הרגיש מוזר או שכבר התרגלתי לתחושה הזו.
כמה ימים אחרי זה לא שמעתי ממנו במשך תקופה, כאילו האדמה בלעה אותו, זה היה מוזר כי פתאום הוא די נעלם ואין לי מושג מה, איפה ולמה וגם לא היה לי אף אחד לשאול.
הייתי שבורה כי פתאום הבנתי מה הייתה התחושה של המוזרה בסקס איתו, וזאת ההתמכרות שלו בין אם זה אליי או לכל חומר אחר אליו הוא היה מכור אליו.
אחרי כמה שבועות אמא שלו התקשרה אליי ואמרה המצב שלו היה מסוכן כבר ושהוא נכנס למכון גמילה.
מאז ועד היום לא דיברנו ולא נפגשנו. אני כן יודעת שהוא חי ואולי גם סוג של בטוב ביחס לעצמו ולעצמי אני בעיקר זוכרת איך זאת התחושה המבלבלת ומאז מוזרה שאפפה את הקשר שלנו.
“צללים מסתדרים, במקום בו עזבת
המוח שלנו מוטרד מהריקנות.
להרוס את האמצע, ביזבוז של זמן.
מרגע ההתחלה המושלמת ועד לקו הסיום.
ואם אתה עדיין נושם, אתה בר המזל.
כי רובנו מתרוצצים דרך ריאות פגומות.
אנחנו מציתים בתוכנו אש בשביל הכיף.
אוספים את שמות האוהבים שלנו שהשתבשו איתם
האוהבים שהשתבשו איתם.
אנחנו הפזיזים,
אנחנו הצעירים הפרועים
רודפים אחרי חזיונות של העתיד שלנו
יום אחד נחשוף את האמת
ואז הוא ימות לפני שהוא יגיע לשם.
ואם אתה עדיין מדמם, אתה בר המזל.
כי רוב הרגשות שלנו, מתים נעלמים.
אנחנו מציתים בתוכנו אש בשביל הכיף.
אוספים תמונות משיטפון שהרס את ביתנו,
וזה היה שיטפון שהרס את הבית הזה.
ואתה גרמת לזה…
ואתה גרמת לזה…
ובכן, איבדתי הכל, אני רק צללית,
אני פנים חסרות חיים שתשכח במהרה,
העיניים שלי לחות מהמילים שהשארת,
מצלצל בראשי, כששברת לי את החזה.
מצלצל בראשי, כששברת לי את החזה.
ואם אתה מאוהב, אז אתה בר המזל,
כי רובנו מרירים על מישהו.
אנחנו מציתים בתוכנו אש בשביל הכיף.
להסיח את הלב שלנו מלהחמיץ אותם אי פעם.
אבל אני מתגעגעת אליו לנצח.
ואתה גרמת לזה…”
מילים: Elena Tonra, Igor Haefeli
