להיות השמש

רציתי שבמקום עוד בבר מפונפן ניפגש אצלי, נדבר תלמד להכיר אותי טוב יותר כי בפניך אני פותחת את הדלת הזאת.

רציתי שתזמין אותי אלייך ותיתן לי באמת הזדמנות להיכנס לעולמך.

רציתי שנבלה ימים ולילות ביחד, שהמיטה תעלה בלהבות.

רציתי לצלול לעומקים איתך ולא שנלך לעוד בר ונשתה עד שאי אפשר כבר ואז הערב מסתיים כל אחד בנפרד.

זה כבר לא משנה מה רציתי ולא רציתי כי למרות שאמרתי, הצעתי, יזמתי זה לא קרה ואני זוכרת שרוצים זה נראה, מרגיש אחרת 

ועכשיו אני רוצה שתיתן לי ללכת ואל תנסה להחזיר אותי שוב פשוט תשחרר ותן לי ללכת.

לפעמים זה מאד נחמד להיות אני 🙂

זה שאתה רוצה לשרת/ לרדת/ לעסות וכו׳

זה ממש לא אומר שאני רוצה לקבל את זה ממך.

תוקף אותך

ואם גם ככה סוף העולם אז זה מה שקורה…

הפרחים שקיבלתי שבוע שעבר עדיין רעננים, יפים ועושים לי נעים, עכשיו בקפה של שישי בבוקר אחרי הלילה הראשון מזה כמעט חודש שהצלחתי לישון.

ישנתי כל כך חזק שלא זכרתי שאני מסוגלת לישון ככה והבוקר אני בנאדם אחר לחלוטין אחרי לילה כזה.

עוד מעט אלך להתארגן ואלך לראות עוד פרחים, צמחים ודברים שאני אוהבת בטבע.

אני לעולם לא אגיד שאני מצטערת שהכרתי אותך ואני לא אתחרט על הזמן איתך כי מתישהו בחיים אתה היית בדיוק מה שהייתי צריכה. התפתחנו לפרקים ביחד ובשלב מסוים זה הפך להיות בנפרד.

תודה לך.

בנעליים?

לפעמים אנחנו מקבלים מתנות שהן הכי שוות בעולם.

חברות טובה היא אחת מהן.

עוד לילה עם הפרעות כאלה ואחרות, אני לא מחדשת לאף אחד.ת כלום בטוח שרוב הקוראים והקוראות שלי התעוררו גם 

אבל אולי אם אחזיר את עצמי לשפיות שלי דברים יהיו קצת פחות מעיקים כל כך.

והשיר שיש לי קראש חזק עליו כרגע 

אין לי כוח לימים האלו, לתקופה הזו 

לא רוצה להכין מהלימונים לימונדה 

לא רוצה סדנאות, הנחות, נשימות.

רוצה שיגמר כבר!