סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני שנה. 7 בינואר 2023 בשעה 4:06

קשה לי להודות בדברים שאני זקוקה להם

אני מרגישה תמיד שזה חלק מלחשוף את החולשות שלי, להיות עירומה לגמרי בפני מישהו שאני מקווה שלא יפגע בי, כי נפגעתי המון

לרוב אני מנסה להדוף או לנסות לחבל בצורך לאותם דברים להם אני זקוקה כדי שלא ליצור תלות במישהו שיכול לתת לי אותם.

אני חושבת שהנפש שלי כל כך פגועה ומצולקת שם בפנים בדיוק במקומות האלו ולכן כל כך קשה לי להודות בדברים להם אני זקוקה.

אז אנסה כאן לחשוף את ליבי

אני זקוקה לאהבה, חייבת אהבה בלעדיה אני לא באמת חיה

אני זקוקה לזוגיות יציבה

אני זקוקה לתחושה של נראות ותשומת לב

אני זקוקה לתחושת ביטחון, לדעת שגם אם קשה לא עוזבים אותי

אני זקוקה לסקס טוב עם המון אהבה

אני זקוקה לתשוקה

אני זקוקה להבנה עם ובלי מילים

אני זקוקה לתחושה של סיפוק, חום ורוך

אני זקוקה למגע

אני זקוקה לקרבה לטבע

אני מאמינה שיש עוד דברים אבל כרגע אלו הדברים שאני חושבת עליהם

טרנסית עם זין זעיר - אהבה תחומה בגבולות של Playtime's over כאשר מחפשים מענה לצורך בסיפוק, תשוקה וביטחון שתלוי באחר
לפני שנה
צ'יטה​(שולט) - לדעתי את מקבלת כמעט את כל מה שביקשת בבית
לפני שנה
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - עכשיו השאלה היא, איך משיגים סיפוק מהדברים האלה. כי רובנו זקוקים להם, אבל כשיש אותם - איך להנות מהם ולחוש סיפוק ונחת ולא לפחד שתכף ייגמר? ואם מישהו מוכן לאהוב אותנו - איך נהנים מהאהבה שלו מבלי לרוקן אותו? איך גורמים לו להנות מלאהוב אותנו כדי שיהיה לו חשק להמשיך עוד ועוד?

הניסיון שלי בעולם הוא שדווקא כשבאים מתוך חוסר ומתוך השתוקקות גדולה, דווקא אז אנחנו מתנפלים ואז מרחיקים את עצמנו מהיעד.
בהשוואה לאוכל - מכירה את זה שאת באה מורעבת ומתנפלת על האוכל ובמקום להנות ממנו רק תוקעת הכל בפה מהר? זה פחות נעים ככה אבל זה קורה לנו דווקא כשאנחנו הכי הכי הכי רעבות. אז איך נרגיש שובע חמים ונעים ולא כואב בבטן? עלינו ללמוד לאכול לאט.
בהשלכה חזרה ליחסים - עלינו ללמוד לתת לאנשים את מה שהם צריכים, כדי שיתנו לנו את מה שאנחנו צריכות. ללמוד לאהוב, לתת אהבה.
תהליך...

*גילוי נאות - הזדהיתי כמעט עם כל מילה שכתבת השנה וגם עם הפוסט הזה.
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י