לאחר הטיפול האחרון עליו אפרט בהמשך, הגעתי לתובנה שהמיניות שלי הייתה על המסלול הלא נכון, כמו רכב שדוהר במהירות בדרך עפר סבוכה, מאבד חלקים תוך כדי ולא עולה על הכביש לידו.
ההבנה הזו מתחדדת לי ומתחברת למקומות נפשים מאד עמוקים.
אני חושבת שבגלל שהגעתי למיניות היו לי חסכים אדירים בכמעט כל תחום אחר בחיים, המיניות איפשרה לי להיות באפוריה מסויימת, מאין מצב שבו שום דבר לא יכול לעצור בעדי והמצב הזה עזר לי להדחיק את החסכים.
המניות ידעה לעבוד מצוין בהרבה מובנים ובעקבות כך היא נכנסה למקומות שהיא לא הייתה נחוצה.
למשל בפעמים הראשונות בהן הלכתי לראיונות עבודה, כאשר ידעתי שהראיון יהיה עם גבר ידעתי שרוב הסיכויים שאתקבל, למרות שהראיון לא היה עם אופי מיני אבל משהו בדינמיקה עם גברים עבדה לי יותר חלק מאשר עם נשים ואני זוכרת שלא הבנתי מדוע עם נשים יש את הקושי הזה.
המיניות עזרה לי לפתור בעיות תקשורת וליצור קיצורי דרך במקום להתמודד עם שיחה עמוקה שעשויה להיות כואבת.
אני נזכרת בשיחה עם בחור שהייתי איתו בקשר לפני כמה שנים שהוא אמר שהפתרון שלי ממש מחבל במערכת היחסים בנינו ואני לא הבנתי על מה הוא מדבר, הרי אנחנו שוכבים אז הכל טוב.
אני כמובן לא רואה במיניות שלי משהו רע אבל אני רוצה שהיא תהיה במקום הנכון עבורי.
