החיים על סף תהום

הפגישה האחרונה

אני מעדכנת שאני שמחה שאנחנו מסיימות את הטיפול בצורה הזאת

ואני מחזירה לנושא שבו הסתיים הטיפול הקודם, שהוא הצורך שלי בגבר אחר, שזה משהו שלא כל כך דיברנו עליו בטיפול.

אני מדברת על התחושה הטובה שהייתה לי עם הבחור הנוסף ואיך הרגשתי יום אחרי ואיך אני מרגישה בעקבות זה, מועצמת, מאד חזקה

 

המטפלת: ״ושהוא לא היה מגיע או שזה לא היה מצליח זה היה מאד קשה, ממש היית באי שקט. יש לך מחשבות על זה? למה זה כזה חיוני לך? איך זה שיש לזה השפעה כל כך גדולה על הרוגע הנפשי שלך, על החוויה הנפשית שלך, זה על עונג? החוויה הטובה? זה שיש סקס טוב בשלישיה מהי התחושה?״

אני: ״זה כמה דברים הראשון הוא התשומת לב עליי, שני הגברים בי.

דבר נוסף אחד המוטיבים הבדס״מי שלי הוא -״אני לא שלך״ וזאת ההוכחה לזה שאני לא שלך, יש לי אותו שאני יכולה ללכת אליו.״

המטפלת: ״גם תוך כדי את אומרת -״הנה הוא עושה לי טוב או אני נותנת לו לעשות לי דברים ואתה תסתכל״

אני: ״יש את המעמדות בניהם, הבחור לעומת ונוס״

המטפלת: ״שונוס מבחינת אהבה הוא הדמות המרכזית״

אני: ״ובאותו הזמן הוא זה שמקבל פחות תשומת לב מינית, הוא המושפל״

המטפלת: ״זה שעבורו זה טוב זה הסיפור שלו ולך זה טוב כי?״

אני: ״זה מעצים אותי״

המטפלת: ״מעצים אותך לא להתמסר ולהיות שייכת לדמות האהבה?

המוטיב שלך ברור -״אני לא שלך״ למרות שאתה דמות האהבה שלי.״

אני: ״הפנטזיה שלי היא שאני לא שלך למרות שזה לא באמת במציאות.

המשחק הזה, אני משתעשעת, העונג המיני. אני אכאיב לך בזה שאני לא שלך, אני לא אהיה שלך לעולם.״

המטפלת: ״מה טוב בזה? אני לא שלך, למה זה טוב לך?״

אני: ״כי אתה לא תפגע בי״

המטפלת: ״לא יהיה שום סיכוי בעולם שאהיה שלך וככה אני לא אהיה פגיעה״

אני: ״אבל עדיין אני חושבת שזה לא רק זה, כי אם זה היה רק זה אפשר היה להסתפק בדברים אחרים.

דבר ראשון זה לא היה חייב להיות רק עם גברים, אם זה מענה רק על זה.

אני מרגישה שיש כאן משהו שאני מפספסת כאן״

המטפלת: ״מתפספס במשמעות של לא להיות שלך?״

אני: ״כן כי אני יכולה לא להיות שלך ולהיות עם אישה אחרת לצורך העניין.

אבל אני חייבת גבר אחר, אני יכולה להנות מהמשחקיות עם אישה אחרת אבל התשוקה האמיתי שלי תבוא עם גבר אחר.״

המטפלת: ״למה אישה יכולה להיכנס לאינטרקציה המינית, במערך הנפשי מיני שלך לאישה אין משקל במיניות, אישה אחרת היא לא רלוונטית עבורך מבחינה מינית.

כלומר זה לא שאת צריכה אותו כדי להרגיש אישה יותר נחשקת״

אני: ״נכון״

המטפלת: ״לאישה במערך האינטרקטיבי המיני אין משמעות, את לא בתחרות איתה, את לא מתגרה ממנה, היא חסרת משמעות מינית מבחינתך״

אני: ״אני זוכרת את אחת הפעמים הראשונות שעשיתי שלישיה עם ונוס ועוד בחור, אני זוכרת איך שניהם נגעו בי, המגע ב 4 ידיים, זה משהו שצרוב לי בזיכרון, זה היה כמה רגעים האקט הזה ועוד לא הייתה ממש מיניות אבל הרגשתי כל כך טוב״

המטפלת: ״איך הם נגעו בך?״

אני: ״בתשוקה, זה עוד היה לפני האקט המיני עצמו והייתי בסשן כנשלטת.״

המטפלת: ״אם אני מבינה נכון זה מאד עורר אותך רגשית ולזה התלבתה אח״כ התעוררות מינית. את היית במרחב שלהם, את זוכרת את ה 4 ידיים.

את מבינה שאת מתארת משהו שהוא לא אקט מיני״

אני: ״כן, באותו הרגע הרגשתי מאין סוג של השלמה כזו, השלמה שזה המקום שלי״

המטפלת: ״הרגשת מאד שלמה בטוב בסיטואציה הזאת. כך נראה גן עדן עבורך״

אני: ״גם עכשיו שאני מחברת בין כל מיני פנטזיות מוצלחות שהיו, וגם עם הבחור האחרון, אני ממש זוכרת את האקט של הגמירה שלי, האורגזמה הייתה נהדרת, אני עם הבחור וונוס מלטף לי את הרגל. וזה היה מאד חשוב עבורי שונוס יגיע לי ברגל תוך כדי שאני גומרת עם גבר אחר.

אני לא צריכה שהוא רק יסתכל עליי אני רוצה שהוא ירגיש אותי״

המטפלת: ״הוא נוגע במקום שהוא לא מיני״

אני: ״כן, למרות שאני הייתי כולי בחוויה מינית ואורגזמה גדולה״

המטפלת: ״שונוס נגע בך זה לא היה במקום ברגל שמגרה אותך, זה עוד אחיזה.

מה את חושבת על זה?״

אני: ״אני תוהה האם גבר אחד זה לא מספיק עבורי ואני תמיד שואפת לעוד״

המטפלת: ״את לא בהכרח מתארת משהו מיני, מצד אחד אישה פחות רלוונטית עבורך כי אנחנו מדברים על אקט מיני, היא לא מוסיפה ריגוש מיני כלשהו.

ומצד שני…״

אני: ״העוררות היא לא רק מינית״

המטפלת: ״מה שאת מתארת שעושה לך טוב בסיטואציה הזאת, זה ה- 4 ידיים עליך״

אני: ״חשוב לי להסביר את זה שזאת לא רק פנטזיה עבורי, אני מאד שואפת להגשים את זה.

אני זוכרת שהייתי בסיטואציות מיניות עם שני גברים עוד לפני שהכרתי את ונוס (לפני יותר מה 20 שנים)

בגיל 16 היה מישהו שהייתי איתו בסוג של קשר, שלא היה בנינו קשר מיני אבל היה המון מתח מיני בנינו. וערב אחד שחזרנו מהופעה אז גם חבר שלו היה איתנו שם והיה המון מגע בנינו אבל לא שכבנו. וכן הרגשתי את הריגוש הזה ששניהם כאן ואולי יש מצב למשהו בין כולנו וזה היה מאד משמעותי.״

המטפלת: ״אין באמת חשיבות רגשית לגבר הנוסף.

בא לי להגיד שזה כמו עוד זוג ידיים נוגעות, מחזיקות גם במובן הרגשי מחזיקות. ואת מוחזקת היטב על ידי 4 ידיים.

כמו עיסוי ב 4 ידיים ומה הסיפור של 4 ידיים, למה זה רלוונטי עבור בנאדם שבכל רגע נתון יש יד אחרת שנוגעת בו״

אני: ״אולי שווה לי לשקול את האופציה הזאת, לראות האם זה דומה לחוויה המינית בתחושה״

המטפלת: ״אני חושבת שאת תביני שיש לך את אותה החוויה, זה כמובן לא יגרה מינית אבל רגשית זה ייתן לך משהו, זאת האסוציה שעולה לי לראש,

כאילו התינוקת הזאת עכשיו היא לא תיפול, לא תושמט, היא מוחזקת בידיים בטוחות״

אני: ״עכשיו אני מחברת את זה לחוסר נוכחות של אבא שלי בחיים ומצד שני ההפלת שאמא שלי עשתה״

המטפלת: ״אבא לא החזיק אף פעם הוא בעיקר דרש, את גם לא זוכרת אותו בילדות.

את זוכרת שאמא כל הזמן צועקת עליו שהוא לא נמצא.

עכשיו את הבת הבכורה, הוא לא רוצה להיות איתך? הוא לא רצה להחזיק אותך? הוא לא רצה להחזיק את התינוק שלו?

שאנחנו מחזיקים תינוק יש משהו שאנחנו כהורים מרגישים.״

אני: ״אני מכירה את התחושה הזאת מהאחייניות שלי שהן נולדו ודבר ראשון רציתי להחזיק אותן ולחבק אותן, להתמסר לזמן הזה שלי איתן״

המטפלת: ״את צריכה התמסרות מלאה שבנאדם שמחזיק אותך שכל מה שהוא רוצה זה רק להחזיק אותך. הוא נהנה מעצם ההחזקה, החזקה של הגוף של התינוק קרוב לידו.

תחשבי על זה שאנחנו גדלים בנאדם אחד לא יכול להחזיק אותנו ולעטוף אותנו ככה.

תחשבי על מה שאמרת, הבחור נוגע בי את באורגזמה וונוס נוגע בך גם ואת מרגישה שזה ממלא אותך, זה מעצים את האורגזמה שלך.

הסיפור של ה 4 ידיים זה גוף של אדם מוחזק כי בניגוד לגוף של תינוק עבור מבוגר צריך יותר החזקה, ההנאה שלנו ושל התינוק המוחזק בחיקנו, אני מאמינה שזה מה שאת מרגישה שאת עם שני גברים. ההחזקה הנפשית, את מוחזקת במלא. בניגוד שהיית תינוקת וילדה שם היית מוזנחת ועברת דברים קשים, עברת הזנחה, אלימות והנרטיבי המיני הבדס״מי שלך מאפשר לך לחוות חוויה שרק את במרכז תשומת הלב הם כאילו שני ההורים וכל מה שהם רוצים זה שלך יהיה טוב, הם מתרגשים מלגעת בך כמו הורה שמתרגש לגעת בתינוק.

טוב שיש לך זיכרון מהאחייניות שלך שהגוף מגיב לתחושה הזאת, של להחזיק את התינוק.

לא עברת את זה שהיית קטנה. גם כנראה אמא שלך הייתה בדיכאון אחרי לידה והיא לא תפקדה וסבתא שלך טיפלה בך, אני מאמינה שהיא הייתה לא מוכוונת אליך, היא הייתה מטורדת וכו.

תחשבי על המבט הזה ששני הגברים חושקים בך, מסתכלים עליך במבט שרק את שווה עכשיו, כל מה שהם רוצים זה לגעת בך, הם שניהם נוגעים בך אחד מקדימה ואחד מאחורה וכמו שאז ההתמסרת למגע כך כמו התינוק״

אני: ״אני זוכרת שבכל מערכות היחסים שלי עם גברים תמיד שהיה מגיע איזשהי נוכחות של גבר אחר זה היה מעורר אותי אחרת״

המטפלת: ״זה מרגיש אחרת, זה מרגש לא משנה כמה את אוהבת את ונוס ואת מאד אוהבת אותו, המגע המיני מאד נעים לך וטוב לך זה מאפשר לך משהו שלא היה לך והיה אמור להיות.

ולכן את אומרת שזאת לא פנטזיה זה הכרח״

אני: ״נכון כי זה לא יושב על מקום של -וואי זה מדליק אותי לעשות את זה, זה לא רק מדליק אותי״

המטפלת: ״בלי זה אי אפשר. ההתרגשות האמיתית הגדולה הזאת תבוא משם, כמו התינוק שהוא מוחזק ומסופק היטב.

זה נורא יפה שאת אומרת שזאת לא פנטזיה כי את לא רואה בזה משהו משחקי כמו שאת רואה פנטזיות, זה הכרח״

אני: ״כן כי יש פנטזיות שיכולות להתגשם ויש כאלו שלא, או יכול לעבור פרק זמן עד שמשהו יקרה שוב.

תלוי בזרימה שתהיה, כאןזהאחרת״

המטפלת: ״זה האסנא זה מהות, זאת מהות שלהיות באינטימיות, בהתמסרות, להיות מוחזק ככה ואת היום שאת מנהלת את השלישיה הזאת, את צריכה לקחת בחשבון את לא יכולה להיות במלא הילד הקטן את צריכה לחשוב על ונוס.״

אני: ״אני צריכה לתפעל את הסיטואציה״

המטפלת: ״כשהיית נשלטת את לא צריכה לתפעל את הסיטואציה, ולא סתם זה חרוט לך בזיכרון, זה התינוק שמוחזק בידיים טובות ובטוחות, לא משחררות, עושות נעים גם בטוח וגם נעים.

הבדס״מ שלך הוא עם תוכן נפשי״

 

אני: ״יש אנשים שזה פנטזיה עבורם אבל לא אצלי וכבר דיברנו על זה.

שסגרנו את הקשר, זה היה לי מאד קשה כי זה סוג של דלק עבורי להניע את הפנטזיות שלי״

המטפלת: ״דלק נפשי, אנרגית החיים.

פעם אמרת שזה התיבול אבל זה לא סתם תיבול״

אני: ״נכון, אבל היום אני יודעת שזה חלק מהסטייק.

שסגרנו את הקשר אז בהתחלה היה יותר תשוקה ומיניות אבל באיזשהו שלב זה הלך ודעך ואז אין לי על מה לדבר בסקס, אם אני לא יכולה לדבר על הגבר האחר, והרגשתי שאני קומלת ושמתחילים איתי אני הודפת כי אין באמת בשביל מה״

המטפלת: ״אבל לדבר את זה עם ונוס אי אפשר״

אני: ״אני חושבת שעד לא מזמן ונוס ואני לא היינו מצליחים לדבר על מיניות בצורה בריאה ותקינה מחוץ למיטה, בחודש האחרון אני יכולה להגיד שאנחנו יכולים לדבר יותר בנינוחות שהיא מעבר למיטה.״

המטפלת: ״אבל לדבר במיטה תוך כדי האקט״

אני: ״לא! אני לא יכולה לדבר על זה אם אני לא הולכת להגשים את זה, אם אני לא פועלת לעשות משהו כדי להגשים את זה״

המטפלת: ״איזה קטע את שומעת את עצמך? איך זה שאת לא יכולה לדבר על משהו? כי זה כואב כל כך.

כמו למשל שמדברים על תאילנד ואיך בא להיות שם, לעשות ככה וככה, למה אי אפשר לדבר על זה בסקס תוך כדי העוררות?״

אני: ״כי זה לא מספיק״

המטפלת: ״זה גם לא מספיק וגם מכאיב מידי אם אני מבינה נכון״

אני: ״כן, כי אם אין פעולות כלשהן אז אני סתם מבלבלת במוח, אני סתם אומרת שטויות, זה כמו שבא לך לאכול המבורגר ואת לא הולכת לאכול המבורגר.״

המטפלת: ״אי אפשר רק לדבר?״

אני: ״יש דברים שאפשר רק לדבר עליהם אבל לא על זה.״

המטפלת: ״תשימי לב לדיוק, את ממש מרגישה עצבנות פנימית, כעס, כי זה הכרח ולא משחק״

 

אני: ״שאני מסתכלת על הקשר עם ונוס על ההתחלה לפני כמעט 20 שנה, היינו עושים הרבה שלישיות, שנפרדנו אז גם היו פה ושם עם אחרים מכל מיני סיטואציות שזרמו לזה, ובקשר שלי עם ב׳ היו המון שלישיות״

המטפלת: ״כלומר עבורך זאת פרקטיקה מינית בעלת ערך, משהו מאד חיוני להיותך קיימת״

אני: ״זה כמו שיש אנשים שאוהבים תנוחה כזאת או תנוחה כזאת בסקס שלהם, או כמו שיש שנים שאוהבת לעשות סקס עם נשים וגברים שאוהבים סקס עם גברים. אני צריכה גבר נוסף.

אני חייבת גבר נוסף״

המטפלת: ״מעניין, למרות שזה הפגישה האחרונה שלנו, זה משהו ממני אליך, תראי אם בטיפול בספא של 4 ידיים, תראי האם זה יעשה לך טוב או יעצבן אותך.

כלומר מצד אחד זה יכול להיות המגע של ה 4 ידיים שנוגעות בך, אומנם בלי מטרה מינית אבל הם נוגעים בך, בגוף שלך. התכוונות של כל אחד מהם הוא לעשות לגוף שלך נעים, זה יכול להיות מאד מרפא עבורך את המקום הפצוע משחר ינקותך, את הרי לא מתארת משהו שאפשר אם או בלי״

אני: ״נכון זה לא זה.

אני אפילו זוכרת שבגיל 12 קראתי ספר וגם היה סיפור על שלישיה אומנם בלי אקט מיני אבל הפלירטוט ומתח מאד הסעירו אותי״

 

אנחנו קצת מדברות על הפרשנות של המנוח קקולד

 

המטפלת: ״גם בסשן האחרון כאשר חווית את האורגזמה הגדולה ונוס נגע לך ברגל, מעניין מאיפה הייתה לו המחשבה שאם הוא יחזיק לך את הרגל זה יהיה לך נעים.״

אני: ״אני חושבת שזה מהמקום של להראות לי כמה שהוא מוכן להתמסר אליי, שהוא החזיק את הרגל וזה היה מאין ביטוי ל -״אני איתך״.

המטפלת: ״אווו, זה גם מה שאני שמעתי, הוא בעצם אומר לך שאת במגע עם גבר נוסף והוא איתך, במילים אחרות הוא אומר, אני לא עוזב אותך אני איתך ואת מקבלת עוד מישהו שאוהב אותך, מתפעל ממך, רוצה אותך, נוגע בך.

אם אני מבינה נכון, את לא צריכה רק את המבט של עוד מישהו, את צריכה מגע.

נגיד בפנטזיה הקקולד אנשים מסתכלים״

אני: ״כן זה לא מספיק לי, אני צריכה את המגע.

אם ונוס רק יסתכל עליי עם מישהו אחר זה לא יעשה לי את זה באמת.

אני גם זוכרת פעם נוספת שעשנו שלישיה עם עוד גבר לפני כ 4 שנים והיא גם הייתה יחסית חוויה חיובית והאורגזמה שלי הייתה ששניהם נגעו בי, הייתי עם הגבר וונוס ליקק לי את הפטמות״

המטפלת: ״מגע של שניהם בך,

כמו למשל בסרטי פורנו שהגבר יורד לאישה ונוגע תוך כדי בפטמה״

אני: ״כן אבל זה לא מספיק לי, אנחנו עושים דברים כאלה אבל זה לא רק זה״

המטפלת: ״זה לא העונג הזה, ההתרגשות הגדולה של התחושה של להיות מוחזקת.

אני רוצה להגיד לך שאת עושה שלישיות תוודאי שאת מקבלת את הדבר הזה שאת צריכה, אולי תסבירי שאת צריכה שיגעו בך, שילטפו״

אני: ״אני מוודאה״

המטפלת: ״אני ממש רואה איך זה ממלא את הנפש שלך, המגע של שני הגברים בך, איזשהו אושר עילי״

אני: ״זאת תחושה מאד עוצמתית עבורי והיא גם לא משתווה להרבה דברים״

המטפלת: ״לא משתווה לכלום״

אני: ״בעבר גם היו לי סיטואציות עם שלושה גברים אבל זה לא אותו הדבר עבורי, שהייתי עם שלושה גברים ביחד אבל אז הייתי עם הרבה אלכוהול וסמים ואולי פחות מדויקת למה שאני צריכה, התחושות היו יותר מעורפלות ממה שאני זוכרת.״

המטפלת: ״יש משקל אחר לשלישיה בניגוד לרביעיה וכו׳, לשלישיה יש מבנה ארכאי שמחזיק אותנו, המבנה הראשוני, אין לנו שלישיות של הורים״

אני: ״היום כבר יש, אני מכירה משפחה שממש מהרגע שהתינוק נולד הם שלושה הורים עבורו״

המטפלת: ״אבל המבנה הארכאי שלנו, של אמא ואבא זוג שמביא ילד לעולם.

ואני מאמינה שאת במצוקה מגיל ינקות, במצוקה שלא מודעת לך״

אני: ״כן, הרי אני יודעת שזה משהו שהיה אצלי בוודאות לפני הקשר עם ונוס, אני כבר לא זוכרת מי דחף יותר לכיוון של קקולד, הוא או אני, אבל אני יודעת בוודאות שאצלי זה היה גם לפני שהכרתי אותו ובין אם עוד לפני שממש הייתי פעילה מינית״

המטפלת: ״את מתארת את ההרגשות משניים שמתסכלים על אותה אחת״

אני: ״עם ונוס זאת באמת הייתה פלטפורמה מאד קלה ומכילה לעשות את זה, בני הזוג שלי לפניו לא אפשרו את זה״

המטפלת: ״ונוס גם רוצה להתמסר אליך, מה שאת צריכה שהוא יחווה את המושפלות הזאת, זה מבחינתו גם הדבר הטוב עבורו, הוא רוצה להתמסר אלייך לכל מה שאת צריכה.

את בטוחה שבסיטואציה של שלישיה את מעדיפה להיות השולטת ולא הנשלטת?״

אני: ״אני מזהה היום יותר טוב שהצד הנשלט שלי הוא לא באמת קיים, יש דברים מסוימים שאני אוהבת אבל אין לי את המקום של ההתמסרות, בטח לא כמו שאני מצפה שיתמסרו אליי, אני דורשת התמסרות מאד גבוהה אליי, אני כן יכולה להנות מכאב מסוים אבל אין לי סף כאב גבוה. ואין לי את המקום של ההתמסרות שמישהו יגיד לי עכשיו מה לעשות, להעריץ אותו״

המטפלת: ״אבל נגיד כמו בסשן ההוא שהיית קשורה״

אני: ״אני חושבת שלהישלט עבורי זה מפעיל יותר מידי טריגרים עבורי, מדברים שכנראה עברתי בילדות וזה מאד מנתק אותי״

המטפלת: ״היית נשלטת במצב קשה בילדות, כולנו נשלטים בילדות פשוט אצל ההורים הספציפיים שלך ומבנה של הנפש שלך זה היה מאד אלים כלפיך.״

אני: ״נכון, ואני זוכרת שהיו לי כל מיני סשנים כנשלטת שפשוט הייתי מתנתקת, וזה לא היה טוב בכלל, לא עבורי ולא עבור הפרטנר״

המטפלת: ״כל הכבוד לך שאת יודעת להגיד את זה עכשיו, זה טוב שאת יודעת לזהות ולשמור״

אני: ״יש כמה דברים שאני יכולה להתחבר אליהם מצד השולטת, כמו אנאלי או להעניק מין אוראלי שזה אולי פחות נפוץ אצל שולטות, אבל אני קובעת את מה שאני קובעת בשליטה שלי״

 

 

 

המטפלת: ״את יודעת להגיד שכאן בטיפול זה מה שבעצם השגת? אני זוכרת את השיחות בנינו שלא ידענו מי את סדיסטית, שולטת, נשלטת, את רוצה לנהל את לא רוצה לנהל״

אני: ״אני מאד אוהבת לנהל, אני רואה את זה על עצמי בעבודה, בבית במיניות ומחוץ למיניות, אני בנאדם שאוהב לנהל ואני חושבת שאני יודעת לעשות את זה די טוב, אבל אני קצת פחות מאמינה בעצמי כי ההורים שלי, לא האנשים שיודעים לתת את התמיכה הזאת.

שאני מסתכלת על הבוס שלי ואני חושבת שאיזה כיף שיש לו משפחה הרבה יותר תומכת והוא התחיל בנקודת פתיחה הרבה יותר טובה ממני.

ואני חושבת על זה שאם עבור ונוס ועבורי היו לנו משפחות יותר מטיבות יכול להיות שהיינו במקומות יותר טובים עכשיו״

המטפלת: ״אתם אנשים מאד מוכשרים, יש לכם יכולת.

שאני חושבת מה שאת עשית בחיים, שהלכת ולמדת אנגלית, קידמת את עצמך בעבודה, עבדת במרפאה שזה היה משהו אחר ממה שעשית עד אז.

וגם עכשיו שונוס היה במצב הזה ואת עזרת לו, עם הלקוח שלו וכו׳״

אני: ״כן, זה גם שמתי שידעתי שאני צריכה עזרה נוספת אז פניתי לחבר שלנו שיבוא להיות איתו שאני לא יכולתי, שהלכתי לרופא איתו ועשיתי המון דברים שהיו חשובים לי ולבית שלי.

אני יודעת להיות מנהלת מאד טובה, כי בגדול אני מנהלת את עצמי מגיל מאד קטן אבל בלי קרדיט״

המטפלת: ״ואת אחותך, תחשבי שכילדה קטנה את מנהלת ילדה עוד יותר קטנה, מי חשב שילדה בת 8 יכולה להיות אחראית על ילדה בת 3, תחשבי החזרת אותה הביתה, דאגת לאוכל״

אני: ״כן אני מבינה את זה, אני מאד מורגלת לזה שאני מנהלת״

המטפלת: ״בגלל זה את רוצה שמישהו יחזיק אותך, זה מרגש אותך, שמישהו יחזיק, יגיע ולא יעזוב שזה יהיה מגע בטוח ומוחזק. להיות מוחזק זאת חוויה נפשית קריטית.

לא את ולא ונוס הייתם מוחזקים״

אני: ״אבל אצל ונוס זה אחרת ממני, כי הוא צריך שדמות אחת תעשה את זה, הוא לא צריך כמוני עוד מישהו שיחזיק.

ראיתי את זה שסגרנו את הקשר ואיך ניסגרתי גם מבפנים, היום אני הולכת ברחוב ומתחילים איתי, באוטובוס מישהו מחמיא לי, מפלרטטים איתי הרבה ושסגרנו לא הצלחתי לקבל את זה מהסביבה זה היה מאד קשה עבורי״

המטפלת: ״זה לא איפשר לך חמצן, זה לא איפשר לך להתמסר לונוס״

אני: ״בדיעבד אני לא יודעת כמה זה היה דבר נכון, אני יכולה להבין את הכוונה הנכונה לעשות את זה -״שניה רגע נעצור כדי ליצור פוקוס״ אבל יכול להיות שאני הייתי צריכה משהו אחר כי זה היה קשה עבורי״

המטפלת: ״ואת יכלת להגיד את זה אז?״

אני: ״אני לא חושבת שיכלתי להגיד את זה אז, היום אני יודעת שאני לא יכולה לסגור לעצמי את המרחב המיני.

אני גם ממש זוכרת את אחת השיחות עם ונוס שרק התחלנו לצאת לפני כ 20 שנה, ושאלתי אותו האם הוא באמת לא ישכב עם אחרות, כי אני לא מתכוונת להפסיק להיות עם אחרים, והתשובה שלו לא הייתה חד משמעתי.

היום אני חושבת על זה שאני שלו לנצח אבל בשביל שזה יהיה אני צריכה את העוד גבר״

המטפלת: ״בשביל שאני אנשום בנחת, שיהיה לי חמצן, חיוניות

אבל היום את יודעת להגיד שנסגור את המרחב המיני ולא תעשו סקס, תעשו מגע אחר שהוא לא מין…״

אני (נחרצת): ״כי כבר לא יכלתי לתת עוד.״

המטפלת: ״אבל זה היה ברור לך יותר, מהדבר הזה שלא ידעת לזהות אז שאת סובלת וקמלה מזה שאין לך עוד ידיים נוגעות, זה משהו שהיום את יודעת להגיד ועכשיו אני רואה את זה גם. אני שומעת אותך אומרת את זה בצורה מאד מזוקקת.

שתביני שלשמוע אותך היום, בשבועות האחרונים ולשמוע אותך לפני איזה זמן זה ממש כמו לשמוע מישהו אחר״

 

אני: ״חשבתי על זה גם מה קרה בטיפול מאז שונוס עזב את הטיפול, משהו במרחב השתנה והרגשתי פחות נזופה״

המטפלת: ״על ידו?״

אני: ״גם, אבל גם במרחב כאן.״

המטפלת: ״אני נזפתי בך?״

אני: ״את לא נזפת בי אבל ככה זה יצא כאן״

המטפלת: ״שהוא אומר שהוא עטוף בישראל היום…״

אני: ״ואת שומעת את זה ומסבירה לי, לפעמים לפי הדברים הרגשתי שאני הלא בסדר כאן.

עכשיו אני לא מגיעה מבית טוב שאני יודעת להגיד -״רגע רגע רגע לא רק אני לא בסדר כאן, אנחנו כאן שלושה אנשים, משהו פה לא בסדר בין כולנו, לא רק אני לא בסדר. אתם לא שומעים את הקול שלי בכלל.״

המטפלת: ״זה משהו שאת יודעת להגיד לאחרונה?״

אני: ״כן, לפני כמה ימים פתאום קפצה לי המחשבה הזאת, שפתאום הרגשתי פחות נזופה כאן, ואני מאד רגילה להיות הילדה הנזופה, אבא שלי עד לפני כמה חודשים היה נוזף בי כל הזמן״

המטפלת: ״גם עכשיו הוא היה נוזף בך, את פשוט לא בקשר איתו״

אני: ״כי אני לא רוצה שהוא ינזוף בי.

כמו שלא התקשרתי לפני איזה חודש הוא עשה תאונה כי הוא היה מאשים אותי״

המטפלת: ״את צודקת כי את לא רוצה להיות חשופה לנבוטים על הראש שהוא היה מנחית עליך.

זה מעניין כי כמה פעמים אמרתי כאן עוד שונוס היה כאן שיש כאן שלושה.. אה סליחה שניים שכל אחד מכם יש לו אחריות על הדבר הזה, האחריות היא לא רק שלך, כמה פעמים אמרתי לונוס שאם קורה משהו שהוא לא מתאים לך…״

אני (מתפרצת): ״אבל לונוס נורא קשה לראות בהכרח… אני לא יודעת להסביר את עצמי.״

המטפלת: ״לונוס מאד קשה, מפה רואים את זה, מפה רואים כאן שנים…״

אני: ״אני לא בטוחה, אני אגיד את זה ככה.

ונוס לא תמיד רואה שבצורה ברורה את הנהיגה הזאת על המשאית ב 200 קמ״שׁ שלי״

המטפלת: ״הוא מזהה את זה פוסט פאקטור?״

אני: ״לפעמים… כן.״

המטפלת: ״אבל אי אפשר להאשים אותך, רק״

אני: ״נכון, אבל…״

המטפלת: ״שהוא איתך ב 200 קמ״ש בלי לעצור שניה אחרי, נגיד הוא לא זיהה שאת התחלת ללחוץ על הגז ל 200 קמ״שׁ אבל דקה אחרי זה הוא זיהה שאתם על 200 קמ״שׁ, תעצור תגיד אני יוצא״

אני: ״אהה… לפעמים זה כבר קצת עובר את הגבול״

המטפלת: ״נכון, אבל את צריכה להבין שאתם שניים״

אני: ״נכון אני מבינה״

המטפלת: ״את לא יכולה לקחת אחריות על…״

אני: ״אני לא לוקחת אחריות על שניים, אני יודעת מה האחריות שלי כאן״

המטפלת: ״אבל לא עליו, לו יש את שלו ולך יש את שלך״

אני: ״נכון, אבל אני חושבת שלי יש את האחריות לשאול אותו כל הזמן״

המטפלת: ״ויש לך פתאום את ההבנה, שיש משהו שאת לא בהכרח אמורה לדעת, לא בהכרח יכולה לדעת ואת לא אוטומטית אשמה.

היית כאן לידו נמצאת אשמה אוטומטית״

אני: ״אני חושבת שמשהו כאן בפאן הזוגי במהלך הטיפול, משהו שהשתנה שאני הייתי המטופלת ואת היית המטפלת ולונוס היה תפקיד אחר כאן, כי הרבה פעמים הוא גם היה סוג של מטופל אבל גם קצת לא מטופל, בטח שלא באותה מידה כמוני״

המטפלת: ״למה?״

אני: ״כי אצלו…״

המטפלת: ״כי הוא לא הסכים להתמסר, כמה פעמים ביקשתי שיבוא לכאן לבד, היה לי על הרבה מה לדבר איתו לבד.

אני חושבת שטיפול אישי זה משהו שמאד נחוץ עבור שניכם.

את בטיפול אישי הצלחת לקבל מקום״

אני: ״אבל זה לא היה יכול להיות ללא הטיפול הזוגי עם ונוס, כי ונוס כיוון אותנו להרבה מאד דברים שלא נראים על פני השטח.

אני באה לכאן ומציגה איזשהי דמות שאת לא יודעת איך אני בסקס, ובסקס משהו אחר יוצא ממני״

המטפלת: ״אבל גם מה שהוא מספר עלייך זה דרך העיניים שלו, ומה שאת מספרת זה דרך העיניים שלך, את הרבה פעמים אמרת שאת אומרת משהו והוא לא מתייחס, לא מגיב שאת מרגישה שאת כן אומרת משהו.

אני חושבת שמשהו קרה בך בטיפול שבשלב מסוים היית צריכה טיפול פרטני ולא לעשות את זה כאן או לסיים טיפול זוגי בצורה מסודרת, להיפרד להגיד שזה הסתיים, שונוס יפרד ממני.

שיגיד לי את כל מה שהוא לא אוהב, כועס עליי וכו׳

ואז נצא לדרך אחרת.

לי ולך היה ממש תהליך טיפולי משמעותי כי פתאום קיבלת מקום שאת יכולה להכיר את עצמך, להבין טוב יותר, כל מיני דברים על אבא, אמא על האופן שבו החיים שלך היו נראים.״

אני: ״בדיוק סיפרתי על זה לחבר משותף שלנו, ודיברנו על התמכרויות כי סביבי תמיד היה אלכוהול, סמים וכו״

המטפלת: ״שהיית גדולה, לא כתינוקת״

אני: ״כן, בבית היה העניין של האוכל.

אמרתי לחבר שאני לא חושבת שיש לי בעיות של התמכרויות, אבל כן יש לי בעיות של גבולות וזה מאד מבלבל״

המטפלת: ״את נורא צודקת״

אני: ״המוות של החברה שלי מסמים, הוא היה נורא משמעותי עבורי כי הרבה פעמים הרגשתי ששתינו על אותו מסלול, שזה ה200 קמ״ש עם הראש לתוך הקיר, והייתי מאד קרובה להיות כמוהה בהמון דברים, הייתי עושה סמים עד שנגמר ואז שנגמר אולי נזמין מישהו ופה ושם.״

המטפלת: ״בזכות ונוס?״

אני: ״לא זה לא קשור אליו״

המטפלת: ״לא בזכות ונוס נגמלת? בגלל זה שהיא מתה?״

אני: ״משהו כזה, הרבה זמן חשבתי שאלוהים לקח אותי כדי שאני אתעורר על עצמי ואבין שאני צריכה לשים גבולות״

המטפלת: ״תראי שוב זה את לבד, את לבד צריכה ללמוד את הלקח הקשה, את הבנת את זה בדרך הקשה מאד וכואבת.

אני רוצה להגיד לך שאת שתשמרי על גבולות שלך, של מה שחשוב לך וסדר

אני מאמינה כי זה הניהול, המנהלת שומרת על גבולות וסדר אני מאמינה שאת תהיה בטוב ואתם תהיו בטוב. ושאת תדעי לעצור שניה להסתכל על מה שקורה, מה הגבולות? מה יעשה לי כאן סדר? מה יהיה נכון עבורי? או עבור הסיטואציה כרגע?

הסתכלות על הגבולות היא קרטית, תחשבי כמה פעמים בחיים שלך הגבולות היו פרוצים לחלוטין.״

אני: ״לגמרי, בכל צורה אפשרית״

המטפלת: ״ואני כל כך גאה בך שאת מצליחה לראות את זה״

אני: ״אני רק חושבת שתודה לאל שלא היה לידי איזה פדופיל או משהו בסביבה כילדה כי בטוח היה קורה משהו״

 

המטפלת: ״אני נורא שמחה שהכרתי אותך״

אני: ״גם אני״

המטפלת: ״גם למדתי הרבה ממך ומכם ואני מקשיבה לך חושבת שוואלה גבולות זה דבר קריטי גם שהם באים בצורה לא רגילה כמו שלישיה כי זאת לא צורה רגילה של גבולות אבל שמקשיבים למה שאת מתארת אז זה צינור החמצן ואי אפשר לקחת לך את החמצן, זה משהו שמבינים את המשמעות הנפשית של זה אז הגבולות נראים שונה״

אני: ״נכון כי זה בדיוק העניין של לשחק כדורגל בקומה ה 49 בעזריאלי ואת מסתכנת אבל עושה את זה בצורה בטוחה.

אני חייבת להגיד שהיה *לי* טיפול מאד טוב, למדתי דברים, כן הצלחתי לדבר על דברים שאף פעם לא דיברתי עליהם, אף פעם לא הודתי לעצמי עליהם, כל מיני תחושות, לקיחת אחריות, לקיחת אחריות על החיים ולא רק על סיטואציה ספציפית, איך אני רוצה שהחיים שלי יראו, המיניות שלי תיראה, הבית שלי יראה, איך אני אראה, איך הקריירה שלי תיראה והאחריות שלי לטפל בדברים האלו.

אלו כן דברים שהצלחתי לעשות, עברתי כאן דברים טובים והיו גם דברים פחות טובים״

המטפלת: ״תמיד זה ככה, אי אפשר שמשהו יהיה רק מושלם, זה בעצם הקשר שהוא קשר קרוב ואפשר לתקן אחד לשני את הדברים שלא מדיוקים, כי קשר אינטימי מצליח לא רק שהכל טוב, שיש דיוקים שצריך לשמוע וגם ולהגיד״

אני: ״כמו בזוגיות שאם לא רבים אז יש בעיה.״

המטפלת: ״שתדעי שאת מאד לאבאבל בלי קשר לונוס, מאד אהבתי אותך כאותך מאד אהבתי אתכם כזוג״

אני: ״שמחתי שהכרתי אותך בגלל שאת אמא, ואני חושבת שהייתי צריכה מטפלת שהיא אמא לשם שינוי תהיה אחרת מאמא שלי בעניין הסדר בחיים״

המטפלת: ״כי גדלת עם אנשים טובים שלא היו עבריינים אבל לא לימדו אותך את הבסיס של היום יום״

אני: ״כן להתמקד במה שאני רוצה״

המטפלת: ״אני מקווה שאם תחליט להמשיך בטיפול תמצאי לך את המטפל הנכון לך״

אני: ״כרגע אנחנו מפרידים את הטיפול, אנחנו לא באותם מקומות מבחינת טיפול, אני גם חושבת שזה קצת טו מאצ׳ לבוא למטפל שיצליח לגשר את הדברים האלה בהכרח בפגישה אחת שבועית שכל אחד נמצא במקום אחר.״

המטפלת: ״אני מוסרת לך חיבוק גדול״

אני: ״גם אני״

 

ונפרדנו לשלום.