סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

מעמקי ליבי שאני בוחרת לחלוק
לפני 15 שנים. 15 באפריל 2009 בשעה 17:28

קיבלתי את המילים האלו במייל לפני החג.
המילים שייכות למכר שבדיוק הוציא קליפ חדש.

והיום לפני לא הרבה זמן גם התבשרתי בכך.
אין בי אכזבה כי כבר לא היו בי ציפיות.
אין בי ממש כאב כי גם אין בי ממש אהבה.

אני מאמינה שתמיד יישאר בי רגש קטן אליו. אבל במשך שנתיים ומשהו הרגש רק קטן לפרקים הוא נעצר אבל אחרי זה הוא שוב המשיך להתכווץ.

לפרקים הרגשתי שאני מתפוצצת אני כותבת וכותבת ואין לי אומץ לפרסם או להגיד את מה שאני מרגישה אז הכל נשאר בטיוטה בבלוג.
אבל תמיד אמרתי לעצמי זה תהליך גמילה, ואין מה לעשות שום גמילה היא לא דבר שבא בקלות.

אני יודעת שלפוסט יש נימה כבדה ועוד אני חושבת על שיר שליווה אותי שהיה קשה והוא גם בכלל כבד.



אבל אני מרגישה טוב, יש לי עבודה מעולה, יש לי עשרות מחזרים שאני רק צריכה להחליט באיזה יום להיפגש עם מי ויש לי חברות מדהימות ובכלל אנשים שסביבי שהם באמת חברים אמיתיים.
Citizen​(שולט) - להתפרק זה טוב זה משחרר, ואולי זה נשמע קצת נדוש אך הזמן הוא מרפה לכל דבר...
וכמובן איך לא, כשיש חברים הכל נעשה קל יותר גם אם לעיתים לא נראה ככה (:
לפני 15 שנים
שומרת​(אחרת) - יופי של פוסט. אין מילים. ממש מבטא בגרות ומתואר בצורה רהוטה, ישירה ועם זאת בלתי צהובה.
השיר כמובן בחירה מצויינת. אגב אני בטוחה שאת גם תמצאי את האהבה שתהייה נכונה בשבילך ושתעשה אותך מאושרת באמת.
כיף לראות אותך מתמודדת עם עצמך קודם כל, מעורר השראה אפילו.
לפני 15 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - >--}{--<

חיבוק ונישוק

תהיי חזקה, האהבה תמצא אותך, אין מצב שלא! }}{{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י