אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים על סף תהום

סערת הרגשות הפרטית שלי
לפני 17 שנים. 6 באוגוסט 2006 בשעה 18:51

נושי צדק הקירות באמת יודעים לצעוק.
חזרתי מהעבודה בדרך דיברתי עם חברה שלא מהכלוב וסיפרתי לה שנושי נסע ואני לבד בבית אז היא אומרת "אני יודעת אני קוראת" (גרמתי לה להתמכר...) והיא אמרה שמחר היא תבוא לבקר אותי.
כשהגעתי הביתה הייתי עייפה הלכתי למיטה בנסיון לישון ואחרי ארבע דקות זה ניגמר וקמתי התחלתי לסדר את הבית רציתי לשמוע מוזיקה שאני ארגיש את הקירות פחות.
אבל הסידי במחשב לא עובד ובאולפן יש לי פחד נוראי להיכנס ולגעת בכל מיני דברים.
אז סידרתי לצלילי ערוץ 24- הייה נוראי!
ואז נושי התקשר ודיברנו והוא דירבן אותי להפעיל את המוזיקה באולפן והצלחתי עכשיו אני הולכת להיות טכנאית סאונד.
מקודם הייה לי ממש משעמם שהתחלתי להוציא שערות מהרגלים עם פינצטה...ומי לא עושה את זה 😉
אני מקווה שאני אצליח לקדם כל מיני דברים שדי נתקעו לאחרונה.
זה באמת מוזר לחשוב שאף אחד לא אמור לדפוק בדלת או לצלצל בפעמון ולהיכנס.
טוב מספיק להתבכין עכשיו אני הולכת לדרדס לי משהו לאכול.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י