החיים על סף תהום

אני מרגישה רע, פגעתי, איכזבתי.
יש לי נשימה אפורה וממנה יוצא רק שחור.

רציתי להוכיח שאני חזקה מול כולם.
רציתי להראות שאני מסוגלת ללכת הכי גבוה לבד.
רציתי להראות שאני כבר לא מקנאה ונותנת את כל החופש שבעולם, אבל זה לא היה חופש זאת הייתה בריחה מהמציאות.
רציתי להרגיש את ההצלחה אבל עכשיו אני מרגישה כישלון.
רציתי להוכיח לו שאני מסוגלת לשלוט טוב גם בלי העזרה והעצות שלו.
רציתי להראות שכבר קיבלתי את כל השיעורים בשליטה ואני מספיקה מנוסה בשביל להוביל.
רציתי להיות חזקה מספיק כדי שאוכל להתמודד גם עם הדברים הכואבים והלא קלים ופשוט התעלמתי מכל המסביב.

ועכשיו בכישלון אני הכי לבד.

הדמעות שיורדות עוברות עליי כמו שבילים של חומצה
כואב לי בלב

אני לא מספיק חזקה כדי להכיל
אני לא מספיק בוגרת כדי באמת להפנים ולא לחזור על טעויות
אני לא מספיק דומננטית כדי לשלוט ועל כל המשתמע מכך בשניים.
אני לא מספיק חזקה כדי להתמודד לבד עם בעיות ולמצוא פיתרונות יעילים.