לאנדריי ונטאשה היו שלושה ילדים.
אנדריאן, שהוא קצין במשטרה
ניקולס או בקיצור ניקו, היה פרח כמורה בכנסיה הפרובסלבית.
ולבסוף היתה מאשה, שהיא הבת הזקונים של המשפחה, ולומדת ביולגיה ופסיכולגיה באוניברסיטה שנה שניה.
ובין לבין עובדת בחנות ספרים כדי להשלים הכנסה
היא הייתה בחורה ביישנית. שלא לומר חנונית. אך ליבה הרחב התקשה להכיל את מנעד הרגשות שהיו בה. אולי לכן נפשה כלכך התחברה לאומנות כי בכל שעה פנויה שלצערה לא היו כל כך הרבה הייתה עוסקת באומנות
למשל: אם ראיתם בגוגל-מפס תמונות מאומן שבאוקראינה כנראה ראיתם תמונות שצילמה.
------------------
החישן תנועה שבחנות ספרים המאביקה צלצל נעימה קצרה כשרחמים נכנס לחנות.
החנות הייתה מלאה בספרים עד אפס מקום. ערמות ערמות של ספרים ישנים היו מונחים על הריצפה, וכל הארונות הישנים נראו שעוד רגע יתפקעו מרוב ספרים שעליהם.
"פרוויט" צחקקה מאשה כלפי רחמים. הוא הגיע בגפו משום שמריומה העדיפה לבלות את השעה הקרובה בשינה ובהכנת ארוחת ערב לשלושתם.
"את יודעת אנחנו מכינים לכך ארוחת ערב ישראלית, אז תבואי רעבה" ניסה רחמים להעביר בנונשלנטיות את המסר שהלך עכשיו עשרים וחמישה דקות בחום הכופח רק כדי לומר למאשה לבוא רעבה.
"אתה מוצא חן בעיניי" אמרה לו מאשה בחיוך.
"תרצה שאראה לך את ספרי המיסטיקה שיש אצלנו?" שאלה
"אבל תדע לך שאני אתאיסטית. ואני נטו מתענינת בזה בתחום הרגשי, אני לא באמת מאמינה בכישוף"
"חח", חייך רחמים ביובש "גם אני הייתי צינקן"
"ומה הדבר ששינה את האמונה שלך?" שאלה מאשה בהתענינות
"לכל הוכחה שאביא לך יש הסבר אחר למה זה לא נכון, אבל אם אני אוכיח לך בעזרת הקבלה את ההרגשה שיש עולמות שמעבר לנו, את תהי מוכרחה לקבל את המסקנה שהקבלה היא אמת"
"זה לא יהיה מוכח לוגית שהקבלה היא אמת, אבל כן, אם ארגיש משהו כזה אני אחקור את הנושא אני מבטיחה"
"הבעיה היא שאין בקבלה דרכי קיצור" אמר רחמים ביאוש "אני חוויתי סוג של חוויה רוחנית אבל היא הייתה אחרי הרבה תעניות ובקשות. אני מנסה לחשוב איך אוכל לגרום לך את ההרגשה המופלאה הזו שחשתי"
"מה חווית?" שאלה מאשה
"החוויה הכי עוצמתית שלי הייתה חוויה של עליה לעולמות אחרים. הכל התחיל כשרציתי לפתור את השאלה שמעסיקה אותי כבר שלושים שנה למה אני כל הזמן רווק, ועל ידי הקבלה הרגשתי את התשובה זה לא כמו שאת תתני לי תשובה זה היה כאילו קיבלתי את התשובה מתוכי. זו היתה חוויה מוזרה. קצת קשה לי להסביר את ההבדל"
מאשה היטטה את פלג גופה העלין כלפי רחמים, "בבקשה ספר לי עוד, אם זה לא קשה לך" זה לא היה חדש עבורה היא שמעה על כל מיני סוגי חוויות כאלה מכמה חברים שעשו סמים. אבל הנושא תמיד היה מפחיד אך גם מרתק בעינייה
"אני אנסה להסביר את מה שאני הבנתי ממה שחוויתי,
ביהדות יש מושג שלכל נפש של גבר יש נפש תאומה-אישה שמיודעת לו מששת ימי הבריאה. והנה אני כמה שחיפשתי וחיפשתי לא מצאתי את זיווגי.
אז על ידי צומות והשבעת מלאכים אפשר לקבל תשובה מהשמים מה צריך לעשות. זה יכול להתבטא בכל שאלה שתרצי לשאול. ואני שכל מה שרצתי לדעת היה איך אמצא זיווג, קיבלתי תשובה מהשמים שאדע מי היא הנפש התאומה שלי ברגע שאתאהב בה אבל היא נמצאת במ"ט שערי טומאה".
"נשמע פשוט" צחקקה מאשה
"לגמרי פשוט" חייך רחמים במרירות "הבעיה היא שכבר ראיתי אותה"
"נו... אז תגיד לה" דחקה בו מאשה
"זה לא כל כך פשוט, היא לא יהודיה"
"טוב אני אתאיסטית, לי זה לא היה משנה לצאת אפילו עם אחד כמוך העיקר שהוא בן-אדם, אבל בטח לך זה נורא קשה כאילו אתה מצדיק את הטענה שהעלייה למרום וכל מה שסיפרת זה סתם שטויות, והכל מהירורי ליבך"
"זה אכן בעיה רצינית", סיכם רחמים "כאילו השם מנסה לבחון אותי, אבל נסתרות דרכי האל. אין לי תשובה מה עליי לעשות"
"לא לא" קראה מאשה בתרעומת "יש לך כאן שתי אופציות לא טובות. או שלא תצא עם אהובתך, וכך תוכיח שהקבלה היא שקר בשבילך. או שתצא איתה, אבל אז תוכיח שהתורה היא שקר בשבילך, בכל מקרה אתה מוכיח שזה שקר הדרך שבה אתה הולך"
היא עלתה על הנקודה חשב רחמים בליבו. וזה ממש לא מצא חן בעינייו הרי בכל דרך שיבחר הוא סותר את עצמו.
"אלא אם כן.." הרהר "אלא אם כן.. אני אצא איתה והיא שורש נשמתי. אבל היא תתגייר או שהיא הייתה יהודיה בסתר מלפני זה. וזה בעצם החלק השני של מה שהתגלה לי במרום שאני אצטרך להוציא אותה מבין הקליפות"
"אוויש, כמה שאתה טיפש".. צחקה עליו מאשה
"הדתיים כבר מזמן הפסיקו לקוות להפיי-אנד בסיפורים, וזה בגלל שאלוהים לא עושה ניסים. להפך אם אתה מקווה לנס זה עברה מהתורה. לא ככה?"
"ברמת העיקרון את צודקת, רק שפה אין לי אופציה אחרת, אז כן אני מסתמך פה על הנס. ומה גם שהיא ממש כמה ליגות מעליי, ככה שאם היא תצא איתי זה עוד סוג של נס."
"למה, מי המאושרת שזכתה להיות נפשך התאומה?"
"האמת, את מכירה אותה אבל אם אספר לך מי היא, בבקשה אל תצחקי עליי" ותוך כדי בקשה רחמים שילב את ידיו בתחינה.
"אני לא מכירה אותך כל כך טוב חוץ ממני וממריומה את מי עוד שנינו מכירים? רגע, התאהבת בי?"
"אממ.. האמת, אני, לצערי, אני חושב.."
"אתה חתיכת דפוק, אתה יודע את זה? קודם כל, לא ככה מתחילים עם בנות. דבר שני, אין לי שום רצון להיכנס לחייך הבעייתים"
"את הרי אתאיסטית אז זה לא משנה לך במה אני מאמין. אבל חוץ מזה לא התכוונתי להתחיל ולכן לא הספקת להכיר אותי. אם תסכימי לתת לי דייט אחד זה יהיה הרבה מאוד בשבילי. ואם לא תרצי אותי אחרי הדייט אני אאעלם מפניך. בסדר?"
"אוקיי, אני אתן לך הזדמנות אחת, בעשר אני סוגרת את החנות. ואני מסכימה שתתלוה אליי ותשכנע אותי למה שווה לי לצאת איתך"
"אוקיי" מיהר רחמים להסכים לתנאי.
"אבל שתדע זו הזדמנות אחת ויחידה אם לא אשתכנע אתה תהיה מוכרח להפסיק לדבר איתי על הנושא הזה. ברור?"
"ברור"