שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Through Hazel Eyes

Within the mind of the deceiver
לפני 3 חודשים. 20 בינואר 2024 בשעה 0:18

אז היום ה-20 בינואר, זה יום ההולדת שלי ואני בן 36.

בואו אני אספר לכם סיפור מעניין, שכן, גם הוא לא קשור לכלום, אבל מבטיח לכם שזה מעניין.

אז אתמול, ה-19 בינואר, יום שישי.

קמתי טיפה מאוחר, אידתי וראיתי שיט ביוטיוב, ויאללה לזוז, כי שישי זה תמיד יום קצר.

קצת ניקיונות, אימון טוב בחדר כושר עם טיפה השתפרות.

חוזר הביתה, מכין לי את פנקייק החלבון האגדי שלי.

עוד קצת ניקיונות ויאללה לעוף להורים לארוחת שישי.

עד פה - יום נורמטיבי לחלוטין.

 

אחותי אספה אותי ממחלף דרור, התיישבתי מקדימה, האחיינית שלי הייתה חגורה מאחור.

נסענו משם לצומת הדסים, עמדנו ראשונים ברמזור שמאלה לאבן יהודה.

מסיבה לא ברורה אחותי התבלבלה בין הרמזורים של ישר ושמאלה.

היא פתאום התחילה לנסוע ולפנות שמאלה ברמזור אדום...

אני הייתי עייף מהנסיעה ורק כשהיא כבר הייתה בתוך הצומת קלטתי מה הולך לקרות.

ראיתי את הרכב שמגיע הולך להתנגש בי ישירות, בצד של הנוסע,

צעקתי: "לא!" וכיסיתי את הראש עם יד ימין.

בווווווווום!!!

.

.

.

.

חושך

אור

צפירה

ריח של שרוף

אבק

אוויר

נושם

רואה

אני חי

.

וכל זה קרה, ככה סתם, בדרך לסבתא.

במזל אף אחד לא נפגע או נפצע, אבל שוב חטפתי מכות יבשות בברך, וגם האוזן שלי ספגה חתיכת פיצוץ.

כריות האוויר עבדו ממש טוב, והשלדה של הרכב ספגה את רוב המכה.

לא יכולתי לפתוח את הדלת, כי  מכסה המנוע של הרכב שפגע בנו חסם אותי.

אם הייתי נוסע ברכב ישן יותר, סביר להניח שהייתי מת עכשיו.

ובמזל עוד יותר היו שוטרים סמוך לצומת שבאו מיד כשהם שמעו את הבום.

 

זה השלב שבו אני אומר לכם: "תעריכו את החיים, כי הם יכולים להגמר בכל רגע", או איזה שיט קטצ'י אחר.

אבל בתכל'ס... פאק ד'יס שיט.

אני מסיק שהיקום הזה לא ממש אוהב אותי ושאלוהים דיי שונא אותי.

כל הזמן קורים לי דברים מזעזעים, חלקם לא הגיוניים וקשים להבנה, ברמה שאנשים חושבים שאני משקר להם.

דברים שאין לי באמת דרך לבחור אותם, השלכות של מעשים ובחירות של אחרים,

ואני איכשהו תמיד זה שמשלם.

 

אומרים לי: "תחייך לעולם, והעולם יחייך אליך בחזרה", איזה בולשיט!

כל אתמול חייכתי, קיוויתי שיהיה לי יום חמים ונעים, במקום זה אני עם צפצופים באוזניים וכאבי ברכיים.

לעזאזל, אני אמור להיות מת עכשיו, שוב! כי אני תמיד במקום הלא נכון בזמן הלא נכון!

אני כמו גורדון פרימן! היקום לא מצליח להרוג אותי והוא פשוט מקיא אותי כל פעם לתוך סיטואציה אחרת,

זורק אותי לקיבינימאט ויאללה, תסתדר אלסר, תתמודד, לא סבלת מספיק.

 

 

זו תאונת הדרכים השלישית שאני מעורב בה.

אני שונא את החיים שלי, פאק.

https://www.youtube.com/watch?v=MjwLienADFQ


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י