הייתי צריך להראות הרבה איפוק הסופש הזה. השולטת שלי הייתה עסוקה, בדברים קצת יותר חשובים מהזין המעונה שלי. זה שלא גמר כבר כמעט שבוע. ואני הגעתי לאיזשהו סוג של קיר, בערך שבועיים לתוך התהליך הזה. של לשים את הגמירות שלי בידיה.
עד אתמול נהנתי ממניעה מאוד. עפתי על איך שהיא גורמת לי להרגיש, על הגוף המלא באנרגיות ובעיקר מהעובדה שאני שומר את עצמי בשבילה. החרמנות העודפת גורמת לכל פקודה או מילה שלה להשמע הרבה יותר כיפית וסקסית. והחרמנות היא יופי של כלי עזר להתמסרות.
אבל אתמול התחלתי לסבול. כל הערב החזקתי את הביצים המסכנות שלי בעדינות. מרגיש אותן צועקות עליי ואת הזין שלי מתחנן למגע. כל הלילה התהפכתי שעוד גל חמים עלה מלמטה. יודע שב2 דקות הלופ הזה יכול להסתיים ואני אוכל לישון בשקט. חצי לילה התהפכתי, התעצבנתי ומודה שבלב אולי אפילו קיללתי לשניה. אבל אני כלכך גאה בעצמי שלא נשברתי. כמובן שהייתי מספר לה אם כן, זה כנראה היה נגמר בעונש והיינו מתקדמים. אבל הידיעה שזה היה מאכזב אותה החזיקה אותי. וגם שהיא לא הייתה הכי זמינה הסופש לעזור לי (לא חשבתי אפילו להטריד אותה עם זה), עדיין היא ישבה לי חזק בראש. עזרה לי להתאפק ולדחות סיפוקים. אני בטוח שהאיפוק הזה מאוד ישתלם בסוף לשתינו.
