אתמול פעם ראשונה באורדורה עם השולטת החברה והקסם הזה שזכיתי להיות שלה בכמעט חודשיים האחרונים. אני לא יכול לתאר אפילו כמה לחוץ הייתי. בחיים הרגילים שלי אני מצליח להתגבר (או אולי להסתיר) את הלחץ שבי די בקלות. אבל בבדסמ, ובעיקר איתה, זה בלתי אפשרי.
ידעתי שלא יהיה לי קל, אבל לא ציפיתי להגיע לכאלה גבהים איתה. בטח לא בפעם הראשונה. אבל מהרגע שנכנסו הפחד רק הלך ונרגע. התחלף לו בתחושת ההתמסרות וההערצה שרק מתגברים להם מיום ליום.
כמו שסיכמנו, היא נתנה לי לבחור מתי אני מוכן שהיא תסשן אותי. כחלק מהניסיון שלה לגרום לי לחוות את הבדסמ באופן חיובי ובעובדה שהיא שומרת עלי בגאון כמו אמא אווזה. וכבר ממש בתחילת המסיבה, אחרי שעזרתי לה לטפטף שעווה על נשלט מאוד חמוד כבר יצאתי מהקונכייה וביקשתי יפה שתטפטף גם עליי . פאק איט אני כבר פה ואין לי מה להפסיד.
הערב המשיך ואיתו החוויות רק הלכו והצטברו. היה מדהים לראות כמה פרצופים מוכרים והרבה שלא. כולם באותו ראש ואווירה, כולם מחייכים ושמחים. ממש הרגשתי חלק מהעולם הזה ולצאת ככה החוצה בפעם הראשונה רק חיזק אותי ועזר לי להבין כמה שאני במקום הנכון.
כל המסיבה לא ירדו לי העיניים ממנה. האושר שהיה לה בעיניים היה כלכך מדבק שהרגשתי אותו בעצמי. לא הייתי שורד שם שניה בלעדיה, אבל איתה הכל עבר כלכך חלק ונעים. כל הקשיים והבעיות שחשבתי שיהיו לא עניינו אותי בכלל, ורק התחזקתי ככל שהערב התקדם.
אחד מרגעי השיא שלי היה לקבל הצלפות שלא קיבלתי מימי מהאחת והיחידה שיר כאב. תוך כדי שהיא מאדימה לי את התחת ואני מתחיל לרעוד ולרטוט היפה שלי באה אליי והחזיקה לי את היד ונישקה אותי. כמה שסבלתי היה כלום לעומת הדחף שלי להמשיך ולדחוף את עצמי בשבילה. היא נהנתה כלכך לראות אותי סופג בשבילה. וכל מה שחשבתי עליו היה לעשות אותה מרוצה וגאה. להראות לכולם שלא סתם היא בחרה בי להיות החבר והנשלט שלה. לפי התגובות האוהדות מסביב והחיוך שלא ירד לה כל הערב עמדתי בעבודתי נאמנה.
המשכנו לצבור חוויות, ואני בטחון, ככל שהתקדם הערב. אבל עדיין ישלי כמה מחסומים להתגבר עליהם בהקשר של פומביות והנשלטות שלי. אבל לא נתתי לקשיים האלה להעיב על ההנאה שלי לדקה. אני כלכך שמח שחווינו את היום הזה ביחד ומרגיש שהוא חיזק את הקשר ביננו כלכך. האמון שנתתי בה כלכך השתלם. ועל כל גרם של התמסרות שנתתי לה היא החזירה בכלכך הרבה אהבה, עטפה אותי והגנה אליי. אם הערב הזה היה מבחן לקשר ביננו אין ספק שקיבלנו שנינו ציון מאה. אני כלכך מעריך ומעריץ אותה שלא משנה כמה אחפור פה עכשיו אני לא אצליח לתאר אתזה, או להסביר כמה המסיבה הזו חיזקה את מה שיש ביננו.
על האפטר קייר המסור שלה אפשר לכתוב עוד 8 פוסטים. רק אומר שביום שאחרי לא הצלחנו להוריד אחד מהשניה את הידיים. אני עדיין בשוק ממה שקורה ביננו וכמה מהר זה מתקדם. אבל לאט לאט מבין כמה שהייתי צריך אותה וכמה שזה באמת נכון בשבילי. כמה כוח, אומץ והנאה היא נותנת לי וכמה אני נהנה לתת לה כל מה שאני יכול בחזרה.
אסיים את החפירה שלי בתודה גדולה לאור, דורה וכל מי שאחראי על הערב הנפלא הזה. תודה לכל הנשלטים החמודים והשולטות המעלפות שפגשנו ויצא לנו לראות. כמה כיף שיש מקום כזה שבו אפשר באמת להשתחרר ולהרגיש חלק ממשהו כל כך יפה וטהור.
והתודה הכי גדולה לירושלמית המדהימה שלי, בלעדייך בחיים לא הייתי חווה כאלה דברים ואין לי איך לתאר כמה אני אסיר תודה שנפגשנו ❤
