(לאחרונה חזרתי לכתוב לבלוג. אבל לפני שחזרתי לספר פה על עצמי מבפנים, חידדתי בחזרה את כישורי הכתיבה עם סיפור פנטזיה. היה מגניב לתת לדמיון להפליג בלי הגבולות שהמציאות כופה עליי. אני מאוד גאה במה שיצא, עכשיו גם מתחשק לי לחלוק אותו איתכם).
חושך, כבר דקות ארוכות מאז ההודעה ששלחה לי בה היא מצווה עליי ללבוש את הכיסוי עיניים ולחכות על 4. אני עובד על לווסת את הלחץ למקום מיני. מרגיש איך החזה שלי נתקל ברצועות שהורתה לי ללבוש בכל נשימה. איך התחתון הכסוף מחבק לי את המפשעה ואת התחת ואיך הקולר מתהדק על הגרון כל פעם שבולע רוק בציפיה.
זה לא הסשן הראשון שלנו אבל זו פעם ראשונה שאני מחכה לה ככה - כנוע ומובס מראש מבלי שהיא פיתתה אותי למקום הזה בעצמה. זה מרגיש מוזר אבל גם נכון, לחכות לה ככה בלי תנאים מוקדמים, ובלי לדעת מה הולך לקרות היום.
חריקה של דלת מוציאה אותי מהמחשבות שלי, לא סתם היא בחרה בחדר הזה אצלי בבית. חצי מרתף, חצי חדר עבודה ועכשיו כשהיא נוכחת בחיים שלי - נוסף חצי מרתף עינויים.
לאט לאט אני שומע את העקבים שלה. אני מותח את הצוואר לכיוונה בדריכות כאילו יכול לראות אותה מבעד לכיסוי. יכול לדמיין את החיוך הזדוני שלה.
אני מרגיש אותה חגה סביבי אבל היא עוד לא הוציאה מילה. נדרך כשהגוף שלה מתקרב לשלי. הידיים שלה בודקות וממששות את הסחורה, בודקת את הצעצוע שלה. יד על הזין מעל לתחתון גורמת לי להאנק מהפתעה ועונג, סטירה קלילה על הלחי מחזירה אותי להיות שקט ודרוך. לאט לאט היא מעסה לי את האיבר שהתחיל לשכוח מהלחץ ולהזדקר. הנשימות שלי מתגברות ואני נושך שפתיים בשביל להמשיך להיות בובה שקטה. התחתון מופשל וחומר סיכה מצפה אותי. בשלב הזה אני לא מתאפק וגונח, מחכה לעוד סטירה אבל במקום היא מצחקקת. הליטופים והעינוגים ממשיכים עד שטיפות שקופות יוצאות ממני. אני מרגיש את האצבע שלה מורחת לי אותן על הכיפה, ואז על הפטמה ואז על השפתיים. אני מרגיש את ההשפלה ומרגיש כמו צעצוע ומתחיל להתעלם לתוך הראש שלי. עוד כמה ליטופים ואני כבר רוטט ואז מגיעה ההפתעה.
במהירות של שדה טזמנית אני מרגיש קפאון על הזין והביצים, מתקפל לרגע ואז חוזר לתנוחה הרגילה כשאני שומע קולות של מפתח ומנעול. הראש לא הספיק לעכל אבל ברגע עברתי מזקפה מלאה לפני גמירה לנעילה בכלובון. המצח שלי מתמלא זיעה קרה וסוף סוף היא מדברת אליי "מה קרה בובה שלי? חשבת שכל זה בשביל להגמיר אותך?" הטון שלה מזלזל ומשפיל אבל גם מלא ברוך ואהבה, בשניה זה מסדר אותי.
רחשי עקבים קלים ודחיפה בגב והראש שלי מתנגש ברצפה ברכות, מתחשבת שכמותה ארגנה לי כרית. אבל אני רק חושב על זה שאם היא דאגה לריפוד היא מצפה ממני להרבה זמן בתנוחה הזו. בעיטות קלות לקרסוליים ואני מבין שעליי לפסק. אני מגיע לקצה המתיחה ואז היא מושכת עוד קצת, ומחברת מקל שמחזיק את הפיסוק הזה קבוע עד שתחליט אחרת. "ידיים" היא מצווה ותוך כמה שניות הן קשורות מאחורי הגב שלי. אני מוצא את עצמי חשוף מפורק ונעול. מבין למה היום היא כינתה אותי בובה ולא כלבלב כמו שהרגילה אותי.
"אוחח יפה לך ככה פרוש לכבודי" היא אומרת בעוד העקב שלה מטייל וננעץ בישבן המפוסק שלי. "התרגלת להיות כלבלב מעריץ וחופשי, שאתה מתסתובב סביבי מלקק ומפנק כאוות נפשך. היום אני רוצה להראות לך שלא תמיד יהיו לך כאלה חיים קלים איתי, היום אני משתמשת בך" הקול שלה מהדהד בחדר הלח. היא יודעת שאני נלחץ מסיטואציות של חוסר אונים, אבל גם יודעת כבר שאני סומך עליה. אולי קצת יותר מדי.
מכשסיימה ללטף לצבוט ולהדגים לי כמה חסר אונים אני לידה שמעתי אותה שוב הולכת. כשחזרה שמעתי גלגלים של עגלה והסקתי שזו עגלת הבר שהיא המירה לעגלת כלים וצעצועים.
"ממממ ממה נתחיל ממה נתחיל" אני שומע אותה ממלמלת לעצמה בעוד קרקושי מתכות ואווחות שוט מפרים את הדממה בחדר. אני שקט וסטטי מנסה לצלול אל המקום המתוק והמשומש אבל הלב שדופק בחזה לא נותן לי מנוח.
פתאום אני מרגיש רטיבות על ישבני, היא מעסה אותי עם שמן בתנועות עגולות ונעימות, אך מדי פעם מוסיפה חפינה אגרסבית ורכושנית או ספאנק קטן להזכיר לי שאני פה בשבילה ולא בשביל מסאז. השמן מטפטף לי בין הלחיים ומוציא ממני עוד אנחה, הפעם של עונג כשהוא עובר מעל החור הצר שלי. "מממממ אני מרשה לך לגנוח שרמוטה שלי, לקחתי לך הכל חוץ מאת הפה המתוק שלך" היא מתגרה בי שוב אבל האישור הזה משחרר אותי להאנח ולהוציא קולות שמפיגים את המתח בגוף שלי. האצבעות שלה כבר הגיעו לחור, זה שלא נחדר כבר שנה והיא התעלמה ממנו בכל המפגשים הקודמים שלנו.
"מממממ פליזז" אני שומע את עצמי מתחנן שהאצבע תכנס פנימה, החרמנות והזנותיות שבי גוברות על ההשפלה. היא ממשיכה ללטף מסביב "פליז לעצור? פליז לשחרר אותך? פליז לעזוב את החור הזנותי שמתגרה בי מול הפנים?" היא חצי שואלת חצי מתגרה, יודעת כמה קשה לי לבקש. "בבקשה תכניסי לי אצבע מיס" אני מבקש בקול חלש וביישן ומרגיש את הלחייים שלי מסמיקות. "ממממ יותר טוב אבל עדיין לא באלי" היא אומרת תוך כדי שספאנק עסיסי עף לי על התחת. ואני שוב מבויש מזה שאפילו כשהיא גרמה לי להתחנן לא קיבלתי את שרציתי.
לאט לאט היא מעלה קצב, אני מרגיש ספאנק אחרי ספאנק והראש שלי נדחף לתוך הכרית הדקה עד שאני כמעט מרגיש את הבטון החלק והקר מתחתי. פאוזה, ליטוף, לחישה מתוקה באוזן והיא עוברת לכלי הבא. כל פעם מחמירה ומחריפה את כמות הכאב. כל פעם אני מגיע כמעט לקצה ומתחיל להאבק בקשירה שלה, מנסה להשתחרר. היא כבר מזהה את הנקודות שבירה האלה מקילומטר, שניה לפניהן היא מעבירה עליי את הציפורניים במגע מלטף ודומיננטי "ששששש בובה יפה שלי, עוד קצת ותקבלי מה שביקשת." המגע הרך הזה ממיס אותי וכבר שכחתי מהכאב "תודה מיס" אני מוצא את עצמי אומר. במצב אחר הייתי צוחק על זה שאני מודה לה על מסכת העינויים הזאת, אבל אני בדיוק בנקודה שהכאב מערפל לי לגמרי את המוח וכל ההגיון הבריא נוזל לרצפה.
באיזשהו שלב נמאס לה להרביץ לי, אני מרגיש אותה מרימה לי את הראש ומשעינה על החזה שלה "בובה טובה איזה יפה ספגת" היא אומרת ומלטפת, אני חסר מילים ורק מנשק כל פיסה בגוף שלה כאמירת תודה. "הוו אני רואה שעוד יש בך כוח" אני שומע אותה מחייכת והיד שלה תופסת אותי מהשיער. מכוונת אותי לנשק את הבטן שלה בדרכי למטה עד שאני מתחיל לנשק וללקק אותה מבעד לתחתון. אני מנסה להזיז אותו הצידה עם הלשון אבל מקבל מכה על האף "אפפפ לא להיות שובב" היא אומרת ומחזירה אותי ללקק מעל פיסת הבד המתגרה הזו. אני מעט מתוסכל אבל זו פעם ראשונה שחייכתי הערב. המיצים והריחות שלה מרגיעים אותי בעוד אני מנשק בתאווה. פתאום, אני שומע רטט ליד המצח שלי כשהיא מצמידה ויברטור לדגדגן. מהר מאוד היא גומרת ומזיזה לי את הראש. משאירה אותי מתנשף ומלא במיצים שלה וברוק שלי.
כמה שניות של שקט שמרגישות לי כמו נצח ואז אני מרגיש אותה מלטפת ומנשקת אותי. "מממ אני באמת טעימה" היא מצחקקת בעוד אני מרגיש אותה מתחילה בנוהל של אפטר קייר "היית בובה מהממת" היא אומרת וממשיכה ללטף לנשק ולהחמיא לי. אני בטוח שעוד שניה סיימנו ואני משוחרר אבל פתאום אצבע נתחבת לפי. כמה שניות של הלם נגמרות עם צביטה שאומרת לי לחזור לעבוד ואני מוצץ את האצבעות שלה בתאווה "בדיוק ככה יפה שלי, מה חשבת שסיימנו בלי שהבובה שלי תמצוץ?" היא צוחקת ודוחפת עוד אצבע ועוד אצבע מתגרה ברפלקס ההקאה שלי. כשאני ממש משתנק וחסר אוויר היא מוציאה אותן אך מחליפה בתחתון הספוג שלה ומעליו מסקנטייפ אדוק. "החלטתי שלהשאיר לך את הפה זה יותר מדי, אני לא רוצה בובה מדברת" היא אומרת בקשיחות שגורמת לי להזיע שוב. תחושת חוסר האונים שנעלמה עם סוף הסשן חזרה ובענק. בטח עכשיו שאני לא יכול לדבר ואיבדתי כל דרך לעצור אותה מלבצע כל שעולה על רוחה. מנגד הטעם שלה בפה שלי גורם לי לטפטף מהכלובון הקטן.
"שששששש תסמוך עליי צעצוע שלי, אני הולכת לעשות בך דברים שלא דמיינת. אבל אתה יכול להיות רגוע שאשמור עלייך ושאני יודעת שתוכל לעמוד בזה" היא מרגיעה ומחזירה לי את היכולת לנשום. אני מרגיש את המצח שלה מולי, מפנטז על הפרצוף היפה שלה והשרירים שוב משתחררים.
היא נעמדת שוב ואני שומע אותה חוזרת לעגלה "ממממ עד עכשיו היה חימום יפה, בוא נראה עכשיו מה הבובה שלי שווה"
