לרגע אשים את האגו בצד ואודה באמת מרה: אני אישה אובסיסיבית ולכן לא היה אמור להפתיע אף אחד כי אני גם אקסית אובסיסבית. אל תבינו לא נכון, אני מאוד אוהבת ומעריכה את שני ברי המזל שנכנסים תחת הקטגוריה הזו ומרגישה פרגון אמיתי לאושר, אהבה וההצלחה שלהם, אין אנשים ראוים יותר מהם. אני יכולה למנות את היתורנות הרבים שלהם במשך שעה ואסנגר עליהם מול אלוהים אם צריך.
עכשיו התרווחו לכם בנחת סביב השולחן כי הגיע הזמן לעלות על השולחן, לשבור את הכלים ולצעוק כוס-אמק. אני נעה בין רפואים שונים, בעיקר רוצה לחיות ולא למות והם שם חיים את החיים שלהם. הם עוברים לגור עם בנות הזוג שלהם ואני נלחמת כל יום עם המחשבה שבכלל אי אפשר לאהוב אותי ולא ליפול לבור העמוק של "אני לא שווה את זה". ברוך השם הבעיות שלי עם מערכות יחסים ואהבה היו גורמות לגין אוסטין להתאבד. את חוסר ביטחון העצמי שלי, השנאה העצמאית אפילו הלן קלר מריחה ואני לא מבינה איך אני מתגברת על כמויות חרדה שלא נכנסות בבואינג 747 כדי לצאת מהבית של ההורים. הם מזדיינים בטח מלא עם בנות הזוג שלהם, כל אחד איך שהוא אוהב (אני לא מאמינה בסקס- שיימניג) ואני לא התנשקתי, לא קיימתי יחסי מין קרוב לשבע שנים ולא מבינה בכלל איך עונג, הנאה ואורגזמה מרגישים. בכלל המיניות שלי זה כנראה החלק הכי פחות בריא בי. הם מצטיינים ואני כל כך בינונית וממוצעת שזה גורם לחלחלה. הם עובדים, לומדים ופועלים למה שהם אוהבים ולי אין מושג בכלל מה אני אוהבת, מי אני, במה אני טובה, מה אני רוצה בכלל מהעתיד שלי. הלוואי שיהיה לי עתיד.
כוס אמק.
( אני רוצה שגם לי יהיה טוב)
