לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פודיניג במקום של המח

זאת שעתי היפה ביותר
לפני שנתיים. 5 בספטמבר 2022 בשעה 15:48

 אני עצובה נורא. ביחד עם החרדת מוות, תחושות החוסר שייכות, החוסר מסוגלות, הכל נהיה קשה מידי. לאחרונה גיליתי כי האקס השני שלי עבר לגור עם בת זוגתו, אנחנו פרודיים שנתיים וארבעה ימים, הם פחות משנה ביחד והם עוברים לגור ביחד. אחד הדברים שאני הכי רוצה בעולם זו זוגיות טובה ובריאה. מישהו לאהוב ושיואהב אותי, שיגע בי, שירצה לדבר איתי, שירצה אותי לידו. כל אלו גורמים להבדלים האלה ביני לבינם להיות מרגשים ונוכחים ביום יום שלי. תוסיפו לזה שקשה לי עם אנשים ועם גברים בפרט, קשה לי לסמוך עליכם גברים, וזה מדכא אותי. מדכא אותי  המחשבה שאף אחד לא יכול לאהוב אותי. מדכא אותי שנשיקות  מפחידות אותי, מדכא אותי כי המיניות שלי מקולקלת. והם? הם בזוגיות. הם מזדיינים. הם חיים את החיים שלהם ואני? אני מחכה לאחות אחראית כי דקרו אותי כבר שש פעמים ולא מוצאים וריד. 

מאלף גורות​(שולט) - חרדת מוות היא העוגן הכי משמעותי בחיינו, לא מאפשר לנו תזוזה לשום מקום להתפתחות ומעוף, חייבת! אבל חייבת להבין שללא ניתוק מהעוגן המקבע את חייך, ברגעייך האחרונים תיהיי מלאת חרטה על כל מה שלא הספקת ועשית.
בהצלחה 🙏
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י