פודיניג במקום של המח

אני מתגלגלת בלילה במיטה הזוגית שלי ומצטנפת בקצה שלה, מרגישה את הריק. אני כבר כל כך רוצה אהבה ובעיקר מרגישה שאי אפשר לאהוב אותי. זה מרגיש כיאלו זה נס שהיו בכלל שניים שהתאימו לי ולא אמצא את האחד שאיתו אבלה את הנצח הזמני הזה. אני חושבת שזה נס למצוא גם התאמה בין אישית טובה, את החבר הכי טוב וגם התאמה מינית, במיוחד כשיש את כל המשקל הזה, אני תוהה על זה הרבה לאחרונה. אני לא רוצה לתת לפחד לנהל אותי אלא לגלות, לחוות לנסות. אני מרגישה שהזמן שלי הולך ואוזל ושאולי הוא לא קיים בשבילי, זה מצריך נס למצוא אהבה. גידלו אותי על כך ששום דבר לא מגיע לי והחיים לא הוגנים והתקווה גדולה כל כך אבל המציאות רחוקה כל כך. 

ובכלל כשאת לא לבד אז זה כואב פחות.