לפני שנה. 10 באפריל 2023 בשעה 7:26
אני יושבת וצופה מהצד על ילדה, אולי בת 6, ורואה שהיא גדלה עם המון אהבה. רגעים כאלו מזכירים לי כמה שאני לא, אני לא באה מאהבה. טוב, זו לא האמת, אני באה מאהבה שבורה. נדמה לי כי רואים את זה עלי. זה חור שכנראה לעולם לא יתמלא אצלי. אני האישה שאני היום כי לא גדלתי ככה. אני מחפשת את זה בכל מקום, את האחד שיואהב אותי המון וללא תנאים, עם הכל. כל החורים, הפחדים, כל מה שנבנה בי. קשה לי למצוא את האהבה בי, קשה לי איתה. כל ביטוי וכל מקום שאני נותנת לאהבה מגיע אחרי הרבה קשיים. אני כבר מחכה כל כך לאהוב.
אולי זה למה אני בודדה כל כך, למה אני מרגישה כל כך שזה בלתי אפשרי לאהוב אותי, שאף אחד לא רוצה לאהוב אותי.