פודיניג במקום של המח

אני מאמינה שמגיע לי יותר. זה לא כי אני חושבת שהם לא היו מספיק טובים בשבילי, נהפוכו, זה כי הם לא התייחסו אלי בצורה שהגיע לי. מגיע לי שירצו להיות איתי, גם בלי תלות ביחסי מין. מגיע לי שיראו כמה אני מתמסרת וכמה אני מוכנה לעשות בשביל מי שמולי. מגיע לי שיראו כמה אני אמיצה, כי אני אמיצה, אני עושה כל כך הרבה כדי לחיות, כדי לרצות לחיות. מגיע לי שיבינו כמה שאני מצחיקה וחכמה. מגיע לי שיעריכו את הכנות הבלתי מתפשרת שלי וירצו לתת לי שום דבר פחות.  מגיע לי שיראו איזו פצצת מין אני, שאני מלאה במיניות מתפרצת. מגיע לי שירצו להקשיב לי מדברת על היום שלי ועל כל דבר. מגיע לי שירצו לחבק אותי כשיש לי התקף חרדה ושיבינו שהחרדה הזו היא אמתית ומפחידה. מגיע לי מישהו שיראה בין כל השחור גם את הנצוץ שאני יודעת שהוא קיים. שיראו את כל האור והאהבה שיש בי. מגיע לי שייתחסו אלי עם המון אהבה. שיעשו איתי אהבה, שיתנו איתי אוהבים. מגיע לי שיראו כמה אני לא מפחדת מלחשוף את הלב שלי ולהיות פגיעה, ששברונות לב בכלל לא מאיימים עלי. מגיע לי שיואהבו אותי, כי יש כל כך הרבה מה לאהוב בי, את ההתמסרות, את ההומור, את החכמה, את השנינות, את הרגישות, את המורכבות, את הגוף הקטן הקמור שלי, את החיבה שלי למתמטיקה, את החיבה שלי לעברית, את השער השחור והמלא שלי כנגד הגוף החלק שלי, את האומץ, את הרצון לחיות, את המיניות שבי, את הערכים שלי, את השקפת העולם שלי, את הגישה שלי לחיים. את זה שלמרות הכל, אני אוהבות אותו ורוצה שיהיה לו טוב, שאני שכל הטוב הזה מגיע לו, למרות כמה שהוא פגע בי.