פודיניג במקום של המח

אני יודעת שזה נובע מהרצון  להרגיש שאני לא לבד, לדעת שיש שם מישהו איתי ושאני יכולה לסמוך עליו. המציאות היא מורכבת ואלו שני קווים מקבילים; יש מישהו שיבוא להציל אותי ואני עדין צריכה להתמודד עם המציאות לבד, עם המחשבות שלי, עם הרגשות שלי. להתמודד לבד עם המציאות שאני לא מעניינת אף אחד, לא באמת, לא ביום יום. על הקצה כנראה הרבה יגעו להציל אותי, על המדרגות אף אחד לא שם לב.  גם לברי מזל שמצאו מישהו שיואהב אותם המזל נגמר. החיים יכולים להיות קשים מנשוא ובודדים נורא. נזכרתי בפעם הזו שבסוף הוא אמר לי לשכב על הרצפה על הבטן והוא גמר לי על הגב כשהרגשתי את הטיפות הזרע שלו על הגב שלי פרצתי בבכי ושמעתי את האנחה שלו. אני עדין זוכרת את האנחה שלו והאכזבה שלו. אני יודעת שאני לא טובה. אני יודעת שאני לא יודעת להתנשק או להזדיין או לגעת. אני יודעת שמה שיש לי לתת הוא לא מספיק והמטען שאני מביאה איתי הוא הרבה מידי. בתחילת אותו הסשן ביקשתי ממנו לא לגמור עלי. אני יודעת שגם לתת את כולי ולהתמסר לו זה לא מספיק, בעיקר לא כדי לאהוב אותי. אחרי שכבר נפרדנו וזה בדיוק הסתיים עם הבחורה הראשונה אחרי, הוא הגיע אלי כועס, הוא כעס והוציא את זה עלי, גמר לי על החזה. מאז כבר קצת התבגרתי וזה לא מפריע לי שיגמרו עלי, על הגב, על החזה, על הפנים. אני גם יודעת מה המחיר של להיות איתי ומוכנה שיצליפו לי בכוס גם מאה פעם תמורת קצת חיבה. אני הכי רוצה שיואהבו אותי כמו שאני אבל מוכננ לשנות את עצמי למי שייקח את הסיכון ולאהוב אותי. הפנטזיה הזו שיש לי בראש שמישהו יוכל לאהוב אותי ככה כמו שאני היא ילדותית וחסרת כל קשר למציאות.