פודיניג במקום של המח

לפעמים, אני ממש מרגישה פיזית את הכמיהה לאהבה, את הרצון שיהיה מישהו לבלות איתו את החיים, לצחוק איתו, להזדיין איתו. לפעמים, הקנאה עוברת לי כצמרמרות בכל הגוף. אני יודעת כמה זה פתטי, אבל אני חושבת על האהבה שיש לו והלב שלי מתכווץ. זה מרגיש רחוק ולא אמיתי. אז אני חושבת על מה יעשה לי טוב, מה מעניין אותי. אין לי מושג מה אני רוצה, אני לא יודעת איך לעשות את היום יום שלי טוב. החיים קצרים מידי ואני רק רוצה שהם יהיו טובים. בכל רגע הם עלולים להסתיים ומה שיש לי זה עכשיו. אני רוצה כל כך אהבה אבל גם למצוא נחלה ואושר ולחיות חיים טובים. הכל מרגיש חסר משמעות, חסר תועלת ואני בורחת מהשאלות בעיקר כי אני חוששת שאין להן תשובה. שאין דבר שאני טובה בו, שאני לא אהיבה, ששום דבר לא יסב לי עונג או אושר. שכל מה שיש לי אלו כיסופים, כמיהה וקנאה.